צומת אריאל –10.30- מספר חיילים מאבטחים את  הטרמפיאדה לכיוון מזרח. זה מונע מפלסטינים לעמוד לידם.
צומת תפוח/מחסום זעתרה כשישה חיילים בעמדת הבדיקה מכיוון חווארה. כשהגענו ראינו מונית פלסטינית מעוכבת ומשוחררת להמשיך בדרכה.
בטרמפיאדה לכיוון דרום – 2 חיילים מאבטחים.
מחסום מעלה אפריים – 11.10- אין חיילים.
מחסום חמרה 11.30 מזה כמה חודשים רק מסלול אחד פתוח למעבר רכבים המגיעים משני הצדדים, מה שמעכב את המעבר במחסום. בשעה זו התנועה דלילה ואין תורים ארוכים. כשחזרנו  ב-15.30  עמדו 6  רכבים בתור  מכיוון מזרח. לא יכולנו להתעכב ולבדוק כמה זמן הם נאלצו לחכות.

הכרם של התנחלות בקעות – אוטובוס חונה על יד הכרם ויורדת ממנו יחידת חיילים חמושים, כנראה חיילי מילואים מתכוננים לאימון. כמה מהם נכנסים לשביל בין חלקי הכרם. זו פעם ראשונה שאנחנו רואות חיילים נכנסים לשטח ששייך להתנחלות. לעומת זאת, לעתים קרובות הם עורכים אימונים במתחם המאהל של הבדואים ומכריחים אותם לעזוב את המאהלים לימים שלמים ואף ללילות.

לא רחוק מהם עמדו 3 פועלים פלסטינים שעובדים בהתנחלות. ניגשנו לשאול אם יש להם בעיה מזה שהחיילים נמצאים במקום עבודתם. הם אמרו שלא, ואגב כך שאלנו על תנאי העסקתם. הם משתכרים 64 שקלים ליום עבודה בן 8 שעות, וזה כולל את כל הזכויות הסוציאליות שאין להם (ימי מחלה, חופשה שנתית, פיצויי פיטורין, וכו'). זה גם כולל את הוצאות הנסיעה. הם גרים בטאמון, עיירה פלסטינית במרחק של כ- 8 ק"מ ,אבל כיוון ששער גוכיה סגור הם נאלצים לנסוע בעיקוף גדול,  כמה עשרות ק"מ (ודמי נסיעה בהתאם) דרך מחסום חמרה.

עברנו ליד שער גוכיה החוסם את הדרך מערבה, בין השאר לטמון, העיירה הקרובה . סביבו הוקמו ערמות עפר שנועדו למנוע את האפשרות לעקוף את השער . זאת בנוסף לתעלה שנחפרה למנוע תנועת רכבים מערבה מכביש אלון. כל החסימות האלה, בנוסף למחסומים, מפרידים את הבקעה מיתר חלקי הגדה, להזכירנו שממשלת ישראל  מתכוונת להשאיר את הבקעה בידי ישראל, גם במקרה של הסדר מדיני. (אני ניזהרת מלהגיד "שלום").

הכבשים והטלאים ללא מחסה                                      בתוך אחד האהלים בח'אלת מקחול

ח'אלת מכחול- באנו כדי לצלם את הטלאים של ב' ששוכבים ליד אימותיהם באזור המגודר ללא מחסה מפני השמש. ב' רוצה לכסות את המקום בגג פח. בעוד 3 ימים יש תחזיות לסופת גשמים (שאכן התרחשה ב-31.12)ללא מחסה הטלאים ימותו. כשהקים את הגג באו חיילים והרסו אותו. עכשיו יש עו"ד שיפנה לבית משפט ישראלי להתיר לו לכסות את המקום שבו הם נמצאים. דפנה ביקשה שנצלם את הטלאים בשמש.כדי להציג אותם בבית המשפט.

הוא סיפר על התנהגות החיילים שבאו להרוס את הגג. זה קרה לפני כשבועיים. החיילים הגיעו לפנות בוקר. כל המשפחה ישנה. הם ציוו על כולם לצאת מהאוהל. רק לתינוק בן השנה ולאימו הירשו להישאר. הם שפכו את מיכלי השמן והאוכל שלהם, פיזרו אותם על האדמה.הבדואים קונים בדרך כלל מוצרי מזון בסיסיים -קמח, אורז, שמן, בשקים , מטעמי חיסכון. זה מספיק להם לכמה חודשים. עכשיו הכל ירד לטימיון. הקצין כעס כי חשב שבתו של ב' צחקה.