חזרה לדף חיפוש דוחות

א-ראם, קלנדיה

צופות ומדווחות: איילת א' וסילביה פ' מדווחות
25/02/2004
| בוקר

א-רם  המחסום פתוח; הייתה הצטופפות מסוימת אולם התור זז בקצב סביר. החיילים היו רגועים וגם ידידותיים לנו. למטה, איפה שנוהגים לעקוף את המחסום, לא היו חיילים.

קלנדיה: נראה כי במחסום הוצבה קבוצה חדשה של חיילים. רק החלק הצפוני של המחסום היה מאויש.כשהגענו, החיילים היו באמצע עימות קולני עם פלסטיני שהיה תוקפני למדי ודיבר עם הרבה תנועות ידיים. זה עצבן נורא את החיילים. הסתבר שהוא נתפס יחד עם נער בזמן שניסו לעקוף את המחסום. הוא היה בדרכו לעבודה בירושלים והנער – שטען שהוא בן 15 – היה בדרכו לבית הספר. לאיש הייתה ת”ז כחולה שנלקחה ממנו לבדיקה ולנער לא היו דוקומנטים.החיילים הורו להם לחכות בצד. פתאום הדודה של הנער הגיחה מהצד שלנו עם ת”ז כחולה והתחננה בפני החיילים שיתנו לנער לעבור. הקצין, א’, אמר שהם בודקים את תעודות הזהות וזה ייקח בין 5 דקות לשעה. כששאלנו הם כבר עמדו שם כחצי שעה. צלצלנו למת”ק ושאלנו אם אפשר לזרז את העניינים. הם ענו שיבדקו. צלצלנו מספר פעמים למעקב והם היו עדיין “באמצע הבדיקה”.איילת ניסתה לצלם והם לא הרשו לה. וויתרנו. כאשר התכוונו לעבור לצד השני כדי לראות מה קורה שם, עצרו אותנו. אולם, חייל אמר שזה בסדר ועזבו אותנו.מורה ירדני, שנראה כבן 50, לא הורשה לעבור גם אם הוא נהג לעבור שם כל יום לעבודה ובחזרה. הוא עובד בבי”ס בביר נבאלה. הוא התעקש והחיילים שלחו אותו חזרה לרמאללה. הוא עמד קרוב למחסום ולא הסתלק. החיילים לא נתנו לו לעבור כי הדוקומנטים לא היו מעודכנים. הוא טען שכמה דקות לפניכן, מורה באותו מצב כמוהו הורשתה לעבור. הוא סיפר לנו שהוא עובד שם כל יום. הייתה לו תעודת מורה. נתנו לו כרטיס מהמוקד להגנת הפרט. כמו כן התקשרנו למת”ק. ופתאום הופיע דידי, קצין מהמת”ק, הוא זיהה את המורה הירדני ונתן לו לעבור.אלו נסיבות קלאסיות מהכיבוש ישראלי: המורה נשוי לפלסטינאית, יש לו 7 ילדים וגר מאחורי המחסום.יש לו דרכון ירדני לא בתוקף ולא נותנים לו ויזה או אישור שהיה כלשהו, כך שהוא בידיים שלהם. באופן כללי, הוא מורשה לעבור. אולם, הם יכולים להציק לו מתי שרוצים ואולי, יום אחד הוא יתעייף ויעזוב עם כל משפחתו לירדן.כאשר היינו כבר בסוף המשמרת שלנו והמחסום התרוקן, שני חיילים באו עם 10 או 12 אנשים שתפסו כאשר מנסים לעקוף את המחסום. דידי אמר שלא ידוע כמה זמן הם יעוכבו שם.האיש שנתפס בתחילת המשמרת שלנו הוכרח להצטרף אליהם. הנער נעלם. בסופו של דבר הוא עבר עם הדודה שלו אולם אנחנו לא ראינו מתי, איך ומדוע שכן היינו עסוקות בהסתכלות על דברים אחרים.לא יכולנו להישאר יותר ועזבנו.בדרכנו חזרה עברנו בכביש המיועד לפלסטינאים. החייל שבדק את הת”ז שלנו אמר שיכולנו לעבור בכביש המיועד ליהודים. ענינו לו שזה לא מוסרי והוא שאל למה. הסברנו שזוהי גזענות. הוא עשה סימן של גואל נפש ושלח אותנו לדרכנו.

ש

  • א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.
      בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות  מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת,  המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
      Anat Tueg
      May-21-2022
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה