בית פוריק, חמישי אחה”צ, 6.5.04 משתתפות: ענת ש., מיכל ב., מנוחה מ. (מדווחת) הנסיבות הובילו אותנו לבית פוריק במקום לבית איבא. בדיעבד התברר שדווקא לטובה. מחסום סגור ומאות אנשים המתינו שעות למעבר מכיוון שכם, ביום לוהט ללא מים וצל. 14:25 הגענו לצומת ג’ית. מחסום פתע. 3 אוטובוסים עמדו בצד הדרך. נראה שהיו בדרכם לאיזה אירוע משפחתי. מספר מעוכבים ישבו בצד. החלטנו לרדת ולראות מה קורה ולהמתין לנהגנו עד שישוב מחווארה אליה הייתה מיועדת הקבוצה השנייה. פנינו אל המעוכבים ולדבריהם עברו כבר שני מחסומים (שבי שומרון ופתע ליד תחנת הדלק) ורק בג’ית הוחלט להורידם לקחת את תעודות הזהות שלהם לבדיקה. ג’יפ צבאי ובתוכו סגן (עוין במיוחד,שחזר וציין את פיגוע האוטובוס בחיפה) שהסביר שיש התרעה חמה חדשה ועל כן יש החמרה בבדיקה, ולהערכתו העניין יסתיים תוך חצי שעה-שעה, ועזב. התפצלנו, ענת עמדה ליד המעוכבים ואילו מיכל ואני עמדנו כ-30 מטר ממנה מול אוטובוס שהורדו ממנו נשים.מספר דקות לאחר עזיבת הקצין הגיעה מכונית פרטית שעצרה בפינת הצומת ליד המעוכבים וממנה יצאו שתי נשים (בחום =בירוק) ובידן דגל כתום-חום ועליו מגן דויד שחור. והתנפלו בצעקות ובגידופים על ענת שעמדה שם. מספר דקות אחר כך הגיעה גם דניאלה וייס ומספר גברים. מעבר לצעקות, לנאצות ולגידופים היו שתי הנשים גם אלימות כלפינו פיזית. בינתיים הגיע נ’ ועצר לידי אז רצו הגברים אל המכונית ותקפו את נ’ היכו אותו בפניו וניסו לפתוח את הדלת ולהוציאו מהמכונית. בשלב זה התערב אחד החיילים שהצליח להרחיקם. אך הם נכנסו לאחת המכוניות וחסמו את דרכנו לבית איבא על כן נאלצנו לשוב על עקבותינו. כשגילינו שמכוניתה של דניאלה וייס עוקבת אחרינו והדרך לבית איבא חסומה החלטנו להגיע לבית פוריק. 15:15 בבית פוריק המחסום סגור ומאות אנשים ממתינים ביציאה משכם וכמה בודדים בכניסה. יום חם במיוחד. מיכל המים ריק (מישהו רוקן אותו? שלולית גדולה נקוותה מתחתיו ואחד החיילים הציע שנגיש מים אלה לממתינים הצמאים). החיילים מנעו מאתנו להתקרב ולכן עמדנו בצד וצפינו במתרחש. מספר דקות לאחר שהגענו הגיע ג’יפ מג”ב ושוטר, דובר ערבית רהוטה, החל לקרוא לגברים – מבוגרים וצעירים, קשישים ואבות לילדים – שנשלחו לעמוד בצד.בינתיים הגיע ג’יפ מג”ב נוסף ועוד 3 רכבים צבאיים שמאחד מהם ירד קצין (סא”ל) ששידרו מסר ברור שמשהו קורה. לדברי אחד מהם יש מחבל/ת מתאבד/ת בקהל הרב ועל כן הביאו גם חיילות לבדוק את הנשים. 15:45 החלו לפנות את המחסום. טיפין טיפין: ניכרה עדיפות למקרים הומניטריים כמו זוג עם ילד חולה כבן שלוש ששב מבית חולים, נשים עם ילדים קטנים וקשישות. ענת ומיכל חילקו מים וסוכריות לעוברים. במחסום עצמו באותו הזמן היו יותר ויותר נשים מעוכבות שנשלחו לעמוד בתוך מרחב מבוטן אך כשהוא התמלא הן נשלחו לעמוד בצד.16:40 זרם העוברים מכיוון שכם לבית פוריק גבר וכל כלי הרכב הצבאיים והמשטרתיים עזבו פרט לרכב מג”ב אחד. לעומת זאת אף לא אחד עבד לכיוון שכם.17:45 אישה הסובלת מבעיות לב ולחץ דם מבקשת את עזרתנו. היא בדרכה לבית החולים בשכם וממתינה למעלה משעה. פניית ענת לקצין נענית בחיוב והיא ועוד שתי נשים שהמתינו למעלה משעה עם בנותיהן הקטנות עוברות. פניית ענת אפשרה גם מעבר משאית גלידה שכבר המתינה כשהגענו ונהגה החל לחלק גלידות שהחלו נמסות. לתדהמתנו רק בשעה זו החל חייל שעמד במרחק מהמחסום עצמו להעביר את שמות הנשים בקשר. לא יכולנו להיות ערות לכך משום שעמדנו במרחק רב מהמחסום עצמו.18:00 קוראים בשמות המעוכבים הגברים אך לא לנשים. מאחר שהיה ברור ששמות הנשים הועברו למעלה משעה לאחר שעוכבו התקשרנו למוקד להגנת הפרט על מנת שיפעלו לזירוז הטיפול. ואכן וכמחצית השעה מאוחר יותר נמסר לנו שתוך מספר דקות יחלו בשחרור הנשים פרט ל-3 כי מספר תעודת הזהות שגוי. 18:45 הנשים עוברות. התעכבנו עוד מספר דקות ועזבנו כשנותרו במחסום כ-8 נשים. מאוחר יותר בשיחה עם המוקד נמסר לנו שגם הן עברו.