קלנדיה, 13/06/04, אחה”צ משתתפות: תמר פ. ופיליס ו., אורח שמוליק 3:30 א-ראם , תור קצר של הולכי רגל ומכוניות, העניינים מתנהלים בניחותא, – אולי בגלל אי- נוכחותו של איגור במקום.בדרך לקלנדיה ראינו בחלחלה את ההכנות לבניית החומה את הרס הכביש ויציקת היסודות. הגענו לגבעה הקטנה מעל “כיכר קלנדיה” שם מצטופפים כולם – הרוכלים עם דוכניהם יחד עם המוניות והטרנזיטים. זה מזכיר את ויכוחי הפילוסופים מימי הביניים – כמה מלאכים יכולים לעמוד על ראש סיכה. 4:15 קלנדיה – יחידת הנדסה מתוגברת בחיילי משטרה צבאית, מפקד המחסום מעיין ומפקד האבטחה בר, הרבה חיילים במקום – אין לחץ ואין בעיות מיוחדות, גם נוסעי המכוניות מעידים שתוך דקות ספורות עוברים, אולם פקק המכוניות הנוסעים צפונה גורם לעיכוב שתוזמן בכחצי שעה עד שמכונית הצליחה לעבור לכוון רמאללה.חייל ידידותי במיוחד (כלפינו וגם כלפי הפלסטינים), הסביר לנו את פישרו של העפיפון השחור שמורם למעלה ע”י ילדי מחנה קלנדיה – מטרתו לשמש תמרור אזהרה בכל פעם שהם מגלים שהחיילים עורכים צייד אדם במחצבה. בשעה חמש נתפסו שלשה פלסטינים במחצבה ולמרבה הפליאה הושבו בבור שליד מגדל התצפית. כשלא הצלחנו לשכנע את החילים להוציאם משם, בר האחראי לדבר אמר שזו הדרך הנכונה לנטרל אותם מהאחרים ולמנוע בעיות, טלפון למוקד ההומניטרי הניב את תשובתו של איתן “אני מכיר את המקום , זה לא בור” אמרנו לו שגם אם יקרא לבור שולחן הוא לא יפסיק להיות בור ועברנו להתדיין בנושא עם לשכת דובר צהל. בחורה ידידותית וקשובה (לצערנו שכחנו לשאול את שמה) הבטיחה לברר ולטפל בנושא וגם להשיב לנו. חזרנו אליה אחרי חצי שעה, היא עדיין מבררת, אבל תוך זמן קצר תשיב לנו. בינתיים נבדקו התעודות , הושבו לבעליהם והאנשים חזרו דרומה. – אנחנו עדיין מחכות לתשובה מלשכת דובר צהל, מכל מקום יש לשים לב לתופעה של הושבת אנשים בבור.בארם גם בדרך חזרה – תור קצר ומעבר מהיר.