בית איבא, יום א’, 29.8.04, אחה”צ משקיפות: יונת ב’, עליה ש’ (מדווחת) 15:00 – עם הגיענו למחסום אנו נתקלות בשלטי קרטון ועליהם כיתוב ערבי: “לעצור, אחד אחד”. בעמדת המעוכבים המקורה נמצאים כשבעה מעוכבים, מתוכם ארבעה סטודנטים מאוניברסיטת שכם. כשהם נשאלים כמה זמן הם מעוכבים הם עונים כשעתיים, מלבד אחד מהם שהצטרף לפני דקות אחדות. במחסום עומדים כ- 40-50 גברים, נשים וילדים. כעבור דקות מספר הסמל ע’ (המחליף את הקצין) עומד לשחרר את המעוכבים. הוא מתעצבן על אחד מהם ומחליט לא לשחררם. כעבור כמה דקות נוספות הוא משחרר את ארבעת הסטודנטים. את שלושת הנותרים הוא מחזיר לשכם, “הם מנועים”. כמו כן הוא מציין כי יש הוראה לעכב כל גבר בין הגילאים 16-30 עקב התרעת מחבל (מה שבשטח לא קורה).15:30 – החיילת ל’ מעבירה את הנשים. הסמל ע’ מתעקש לעשות סדר במחסום, ומחזיר אותן לעמידה “מסודרת” מאחורי הקרוסלות, “אחת אחת…”חמישה מעוכבים. משחררים אחד מהם, ולמחסום מגיעות שלוש עובדות סוציאליות, אחת מהן בלי תעודת הזהות שלה. מעכבים אותה (שתי הנשים הנוספות מחכות אתה). לאחר שכנוע קל, הסמל ע’ משחרר אותן.15:45 – משחררים את אחד המעוכבים ומחזירים שלושה מנועים לשכם.16:00 – המחסום שוב מתמלא בממתינים לעבור. האווירה רגועה יחסית, אין מעוכבים.16:15 – לחץ רב בתור של הנשים. ילדים בוכים ואישה מתעלפת. אנו עוזרות לה לקום, היא מנשקת אותנו לשלום. החיילים מתעקשים לעשות סדר ולא מוכנים להעביר. אנו מבקשות מסמל ע’ לעזור בבידוק הנשים על מנת להקל על הלחץ. כעבור דקות מספר הוא נענה לבקשתנו. כעבור חצי שעה הלחץ מתחיל להשתחרר. אחד המעוכבים שהוחזר לשכם קודם לכן שב כעת עם אישור רפואי מבית החולים, וחוזר לכפר מגוריו. אחד העוברים במחסום עוצר אותי ושואל מדוע איננו באות בשעות הבוקר כשלחוץ מאוד במחסום.17:00 – המחסום מתרוקן, אין מעוכבים.17:15 – שני בחורים צעירים (בני 16) שעברו מדיר אל-שארף לכפר קוצ’ין נעצרים בידי אחד החיילים. תעודות הזהות שלהם אצל אחד החברים שעבר אתם. הם מתקשרים אליו בסלולרי, אך הוא טוען שהתעודות לא אצלו. כעבור רבע שעה החייל משחרר אותם, לאחר הרצאה קצרה על עניין התעודות.17:40 שלושה מעוכבים. מתגבש לחץ בתור של הנשים. שני נערים נוספים למעוכבים. אישה ששכחה את תעודת הזהות שלה הגיעה עם בנה הקטן, אביה ובעלה. לאחר מאמצים רבים מצד משפחתה מאותר מספר התעודה ונשלח לבדיקה. 18:00 – המפקד א’ (שמחליף כעת את הסמל ע’) מגיע לעמדת הבידוק עם מפתחות של רכב, ומספר לחבריו בגאווה איך החרים מונית שהתקרבה לשטח המחסום.18:15 – נער בין 16 ש”זלג” במחסום מוענש (החייל זיהה אותו מהבוקר). לשאלתנו כמה זמן ייאלץ להישאר, החייל עונה כי מותר לו לעכב עד ארבע שעות.18:30 – המעוכבים משתחררים, מלבד הנענש. כעבור דקות מספר החייל משחרר גם את האישה חסרת תעודת הזהות ומשפחתה.18:40 – מגיעות שתי משפחות למחסום. המפקד א’ מחזיר אותן בטענה שהמחסום סגור. כעבור כמה דקות מעביר אותם.רכבים – הלחץ מתרכז במעבר לשכם. רוב הזמן יש תור של מכוניות.מוניות – ביציאתנו מן המחסום אנו נתקלים בנהגי מוניות, האומרים שהכול היה בסדר היום.