חווארה יום ה’, 2.9.04 , אחה”צ משקיפות: רוני ק., מנוחה מ. (מדווחת)נוכחות גם לפרק זמן קצר לפני שעברו לבית איבא: שלוה כ., ירדנה ט., שושנה ז. ורותי ה. משמרת רגילה אם כי מעט תזזיתית כי היינו רק שתיים כמעט לכל אורכה. מספר המעוכבים נע כל הזמן בין 20 ל-30 פרט לפרק זמן קצר בתחילת המשמרת שהיו רק 5 מעוכבים. ועם איחוד המחסומים לקראת סגירת הדרומי, היו למעלה מ-50 מתוכם שוחררו 15 מספר דקות לאחר “האיחוד”. לראשונה נתקלנו בסוגיית רישיונות הרכב, העברת בעלות, לוחיות וכד’ ומה רבה הייתה הפתעתנו כשגילינו שכל מי שמבקש להכניס מכונית שרכש בישראל עליו לעבור דרך מחסום תרקומיא. רק שם מונפקים הרישיונות והלוחיות. 14:15 חווארה דרום עשרות ממתינים וכ-5 מעוכבים. גישת מפקד המחסום להחמיר וכל סימן שאלה או “פרצוף שלא נראה לי” נשלח למתחם המעוכבים. מורה בתיכון שלמרות שניירותיו מסודרים הוא נחשד בזיוף ומעוכב כבר כשעה, כי “פרצופו לא נראה” למפקד המחסום. טלפונים למוקד החירום של הצבא לא עוזרים כך גם שיחה מאוחר יותר עם קצין המת”ק שנמצא בחלק הצפוני ומסיבות השמורות עמו מסרב לגשת לחלק הדרומי. 14:30 חווארה צפון כ-20 מעוכבים לחלקם אפשרו להיכנס עם הזמנה לבדיקות רפואיות בבית החולים בשכם אך מעוכבים ביציאה. גם צעיר המכניס את בתו בת השבוע לביה”ח בשכם. למרות שהוא כבר מוכר בכל זאת כמתוך הרגל – מעוכב. התערבותנו אצל קצין המת”ק – חדש ואולי משום כך מגלה רצון טוב – עוזרת. כ-100 ממתינים למעבר. לפני הקרוסלה קו דמיוני שאותו אסור לעבור – מקביל לקצה קיר הבטון של המעבר – וחצייתו היא סיבה לצעקות ולענישה בהעברה לסוף טור הממתינים.15:00 חווארה דרום. כ-30 מעוכבים. לפתע הם נדרשים לשבת. התחושה החזקה שמדובר יותר מכל בהוכחת גבריות/מי השולט. צעירה, סטודנטית אמריקנית מהרווארד מבקשת להיכנס לשכם במסגרת פרויקט מחקרי שהיא שותפה לו עם בחור פלסטיני מאחת האוניברסיטאות. היא כמובן מסורבת ומאחר ואינה שייכת לשום ארגון ואין לה קרובים בשכם. הטיפול בנושא נקלע למבוי סתום. במת”ק מסרו שיאשרו לה להיכנס אם תגיע למחרת. לא היה ברשותה טלפון ועל כן איננו יודעות כיצד הסתיים העניין.15:30- 40 מעוכבים. מפקד המחסום גס רוח כתמיד וזו האווירה שהוא משרה על פיקודיו. עם זאת כמה נקודות לזכותו. פנייתנו בעניין צעיר שבא לביקור משפחתו מירדן שעוכב סתם כך למרות שיש בידו אישור שעבר באותו בוקר את גשר אלנבי (כנראה משום שהאווירה השוררת במחסום היא קודם כל לעכב ואחר כך לבדוק אם העיכוב בכלל מוצדק) זוכה לתגובה מיידית והוא משוחרר לדרכו. בדיוק בזמן פנייתנו הגיעה מתנחלת (שכבר נתקלנו בה בעבר) עם חבילת ופלים והתקבלה בחיוך מלבב. תור ארוך של נשים. פניית רוני עוזרת והתור מיד נעלם.15:45 – כ-25 מעוכבים משוחררים לדרכם ביניהם צעיר משותק בפלג גופו השמאלי. אין גם ממתינים להיכנס לשכם ופרט ל-15 מעוכבים וכמובן לחיילים המחסום ריק. נהג משאית פנה אלינו שנעזור לו להכניס את משאיתו לשכם. הוא קנה אותה באותו היום וכל ניירותיו מסודרים כולל העברת בעלות וכד’, והלוחיות הצהובות הוסרו על מנת שיוכל להיכנס לשטחים ולקבל לוחיות מתאימות. מאחר שהחלטנו לעבור לחלק הצפוני הבטחנו שנבדוק את הנושא עם קצין המת”ק במקום.16:00 חווארה צפון כ-30 מעוכבים. מעט מבקשים לצאת משכם. פנינו לקצין המת”ק לטיפול בסוגיית המשאית ובעניין נוסף שנתבקשנו על ידי שלוה לטפל – שתיים בעלות ת.ז. כחולות שלא יכלו לעבור כדי לבקר את אביהן החולה בשכם למרות שהובטח להן במת”ק שהאישורים ממתינים להם במחסום בית איבא. קצין המת”ק טיפל במסירות בנושא הנשים בבית איבא ואילו עניין המשאית נדחק. על כן פנינו לא. ממוקד החירום של הצבא והתשובה שקיבלנו היא שעל הנהג לנסוע לתרקומיא על מנת לסדר את ענייניו. במילים אחרות עליו לנסוע במשאית חסרת הלוחיות בכבישי הגדה לתרקומיא על מנת לסדר את ניירותיו ואת לוחיות הרישוי. באותה שיחה התברר שתרקומיא הוא המקום היחיד שבו נעשה הדבר.17:00 – מספר מעוכבים פנו אלינו אך כל ניסיונותינו לעזור נתקלנו בחומה בצורה של סירוב. גם ממוקד החירום של הצבא נמסר לנו שאם אינם מעוכבים יותר מ-3 שעות קצרה ידם מלהושיע. אדם מבוגר מאחד הכפרים מהעבר השני של שכם שאמור לעבור ניתוח למחרת ברמאללה מעוכב אף הוא.17:30 – הגיעו נשות משמרת/סיור בית איבא הן עברו בחלק הדרומי ופנו לצפוני ומסרו לנו שהמחסום ריק פרט למעוכבים שהשארנו שם.18:00 – מגיע מפקד המחסום וחייליו בלוויית המעוכבים שמובלים למתחם. צעיר שזה עתה שוחרר מקציעות מבקש שנעזור לו. לאחר בירור קל התברר שלא מסר את טופס השחרור ועל כן עוכב. הוא משוחרר וכך גם עוד כ-30 כולל המבוגר שבתחילה נשלח חזרה לשכם אך בהתערבותנו וגיוס מתורגמן הותר לו לבסוף לעבור. כשעזבנו נותרו במקום כ-20 מעוכבים.