21.10.04 חווארה דרום נספח מיוחד פנינים שיצאו מפיה של אשת “נשים כחול-לבן” שהציקה במחסום חווארה דרום:חוותה ורשמה: שני מ’ אתם השמאלניות כולכן לסביות. לא את, את חדשה, אבל אני שמעתי אתכן מדברות ברדיו. שונאות גברים! בקול צייצני כאילו היא מחקה את הקול שלי: “אוי, אני גרה בתל אביב, אני תרבותית” חוזרת לקולה הרגיל “מוצרט, שומעים לי מוצרט, מה עזר לכם כל התרבות הזאת בשואה? ראינו איך זה עזר. הרגו את כולכם. מיליונים” על זה שהפלסטינים מעוכבים שעות במחסום: “גם אני מחכה שעה בתור ברמב”ם” מצביעה על אחת ממתנדבות מחסום-ווטש ואומרת למילואימניק “תסתכל איך הן נראות. מכוערות, לובשות שחור, מדובללות. כולן אותו דבר כאילו הוציאו אתכן ממפעל. דוחות!” והיא גם עשתה תחקיר: “אני דיברתי עם איזה אנגלי אחד, אני יודעת עליכן הכל. אתן מקבלות כסף מהאו”ם ויש לכן ביטוח חיים. אנחנו מתנדבות. תגידי ת’אמת, כמה משלמים לך?” “אני מעדיפה את הערבים מאשר אתכם – שונאי ישראל. יודנרוט, יודנרייט… איך אומרים את זה?” “יודנראט”, אני עונה לה. “יודנראט, היא צועקת, זה מה שאתם! נאצים! הלוואי שתמותו. כל הבלגן במדינה, הכל בגללכם”.גם ככה כולכם עוזבים את הארץ – סעי לגרמניה! למקום מגיע מתנחל שאומר לה לא לבזבז את הזמן עלי כי אני לא שווה את זה. אחריו מגיע מילואימניק שאומר “בכל מדינה יש כאלה שהולכים נגד העם שלהם – אני לא מתייחס אליהם”את באת לפה להציק לחיילים ואני לא אתן לך יא אוהבת ערבים. לכי תתחתני עם הפלסטינים אם זה מה שאת רוצה “אני יודעת איך מדברים עליכם אנשים בכל מני מקומות”, מצביעה לעבר התנחלות “שונאים אתכם. לא אני, אבל אני שמעתי מה אומרים עליכם”. פתאום היא מפגינה רגע של אמפטיה: “מסכנים החיילים. כל כך הרבה אנשים במחסום. איך הם אמורים לדעת על מי להסתכל?” אתם עושות בלגן. הם (הפלסטינים) רואים את העין הזאת (הסמל של נשים למען זכויות אדם) ומתחילים לעשות בלגן. תגידי להם לא לעשות טרור. את יכולה להיכנס לשם. הם רואים את העין והם ישר מלקקים לכם ת’רגליים שוב מחקה אותי “אני צינית ומתנשאת, אני גרה בתל אביב” חוזרת לקולה הרגיל “מטומטמת זה מה שאת. אני לא אשתוק עד שלא יכנס לך אולי משהו לראש הסתום שלך” והיא אכן לא שתקה וטרטרה לי באוזן במשך שעתיים, כשמדי פעם בין משפט למשפט הגבירה את קולה (שגם כך היה גבוה) וצווחה “אני אוהבת ת’חיילים!!!”אישה מקסימה