בית איבא, יום א’, 6.3.05, בוקר צופות: דפנה א’, אורנה פ (מדווחת)אורחות: אפרת, אדווה 10:00 – המחסום מאויש בידי יחידת מילואים כבר שבוע. שני מעוכבים – חייל מתקשר ומבקש לקבל אישור זריז לגביהם, “חבל להחזיק אותם סתם”. החיילים מוודאים מדי פעם שיש מים באזור המעוכבים.במהלך שהייתנו מגיע חייל לופת בחזקה צעיר פלסטיני אשר לדבריו ניסה לעבור ללא בדיקה. הפלסטיני רעד כולו. עושים על גופו חיפוש. לאחר בדיקה (כעשר דקות) הצעיר שוחרר. הבידוק מתבצע בזריזות. החיילים משוחחים אתנו ומנסים להסביר את מעשיהם – לדבריהם כמו בכל מקום, גם בקרבם יש יותר אדיבים ויותר גסים.אמבולנס עובר לאחר בידוק זריז.שני נהגי מוניות קיבלו שעתיים “עונש מפתחות” משום שעברו את הקו – לדברי מפקד המחסום יש חשיבות ביטחונית להשאיר את אזור המחסום ריק ולאפשר בכל פעם למונית אחת להיכנס למחסום. הסדרן הפלסטיני לא מצליח להשתלט עליהם. ניסיונותינו “לקבל חנינה” עבורם לא צלחו. ככלל התרשמנו שהחיילות יותר גמישות ואדיבות מהחיילים.מחסומי פתע בדרך לבית איבא אנו חולפות על פני מחסום פתע של מג”ב. נהג מונית מספר כי בשעה 07:00 היה מחסום בג’ניסניה (ליד סבסטיה). היה תור ארוך מאוד וסטודנטים שהיו במונית איחרו ללימודים.לדברי הנהג יש הרבה יותר מחסומי פתע מהרגיל ההמתנה במחסומים אלה משבשת את שגרת החיים.