בית איבא, יום ב’, 4.4.05, בוקר משקיפות: עדנה מ’, לאה, רוחמה ש’, רחל א’ (מדווחת) בית איבא, 8:15-9:15ת’ לא היה. התור זרם ללא עיכובים. בחור צעיר במעוכבים מאחר ששלא מאשרים לו לעבוד עם העגלה במחסום. הוא מנסה למרות זאת. יש מגבלות של צה”ל על כמות הסבלים במחסום.החלטנו לעשות את הזמן שלנו שם באזור בעלי המוניות. די מהר התאספה קבוצה של נהגים, והאינפורמציה זרמה:יש מאות מוניות באזור, לכל מונית יש תחום מותר שלה. החלטה שהתקבלה, ונשמעת בעייתית, היא איסור כניסה של מוניות לשכם. רק אוטובוסים מורשים לעבור את המחסום לכיוון שכם, דבר שמפחית את כמות העבודה, שממילא נמצאת בשפל. בממוצע נוסעת מונית נסיעה אחת ביום (הלוך וחזור) בין בית איבא לקלקיליה/עזון והסביבה. בחישוב מהיר הגענו להבנה שבעל משפחה אינו יכול לאפשר לבני ביתו חיים של כבוד. נהג אחד סיפר שהוא נהג שכיר, כלומר מקבל שליש מתוך הנסיעה האחת הזאת שהוא מבצע (25 ש”ח ליום). יש לו שישה ילדים. אחת הבנות ביקשה 30 ש”ח לטיול שנתי ואין לו את זה. ומכאן זרמה השיחה לעוד ועוד בעיות.סיכמתי עם אחד הנהגים שהוא יפרט את בעיית מסלולי הנסיעה המוגבלים (לעומת אוטובוסים), יחתים מספר גדול ככל יכולתו של נהגי מוניות ונעביר את המידע לבעלי ידע משפטי, לבדוק אם יש מה לעשות בנדון.