ארתאח-ג’בארה-ענבתא, יום ד’, 1.3.06, בוקרמשקיפות: ענבל ר’, רינה צ’ (מדווחת)אורחת: מגי, מארה”בתמצית: 1.באיזו דרך אפשר להכניס ולהוציא סחורות מ- ואל טול כרם? 2.לחץ נורא בענבתא. 3.הסידור שאנחנו יכולות לרדת לכביש המנהרה אינו עובד. ארתאח7:15 – הפועלים מדווחים שהמעבר היום היה מהיר יחסית.ג’בארה7:20 – 8:10 – שער 753 (שער הילדים) פתוח. האוטובוסים עם הילדים עברו כבר. לא נותנים לנו להכנס ולהמשיך לכיוון כביש המנהרה.השער נסגר בשעה 7.25. המחסום הצפוני – 7:30-8:05 – לא מאפשרים לנו לעבור כדי להגיע לכביש המנהרה. מפקד המחסום אומר שהרשימה עם שמות נשות ווטש הלכה לאיבוד בין המשמרות. הוא מטלפן לחמ”ל, ובמשך למעלה מחצי שעה מברר ובסופו של דבר מקבל תשובה שלילית. במקביל אנחנו מתקשרות לדודי המג”ד, אבל הוא בחופשה עד ה-8.3. המחסום הזה , הצפוני, ריק רוב הזמן. היציאה מותרת רק למי שיש לו רשיון להכנס לג’בארה ולאזרחים ישראלים .לתושבי שופא היציאה אסורה. תוך כדי המתנה מתפתחת שיחה עם החיילים. הם טוענים שאנחנו מעוותות את המציאות בדוחות שלנו. לאחר המתנה של חצי שעה אנחנו עוזבות. חשוב מאוד שתהיה לנו נגישות למחסום בכביש המנהרה, כי זה היום המוצא העיקרי של רכבים מטול כרם. לפני שבוע היה שם תור של 3-4 שעות. מהכביש לכיוון ענבתא אנחנו מוצאות נקודת תצפית על מחסום כביש המנהרה. נראה היה כאילו אין שם רכבים, האמנם?ענבתא8:20 – 9:05 – יותר מ-10 מונית מחכות בצומת לנוסעים. 15 רכבים בתור לכיוון המחסום. הנהגים מדווחים על זמן המתנה של למעלה משעה. מכיוון טול כרם כ-20 הולכי רגל ו-10 רכבים. ההוראות של החיילים הן: אזרחים ישראלים – אסור להכנס, מותר לצאת. תושבי ג”נין והכפרים עתיל ,סידא ועילר – יכולים להכנס, אבל לא לצאת; אסורה יציאת רכבים מלבד תושבי הכפרים השכנים: שופא, ספרין ובית ליד. (כך שיציאת רכבים מטול כרם לכיוון דרום ומזרח אפשרית רק דרך כביש המנהרה). ההוראה הדרקונית מכולן: איסור מעבר סחורות לכל הכיוונים, אלא רק לבעלי תסריח מיוחד. הנהגים מופנים לארתאח ולג’בארה (ביררנו בהמשך, וזה בלתי אפשרי).למיטב ידיעתנו – גם לא בכביש המנהרה. אם כך: איך מעבירים סחורות אל ומתוך טול כרם? שאלנו נהגי משאיות במחסום זה וגם בארתאח וקיבלנו תשובות שונות וסותרות. גם הם אינם יודעים.עם זאת לחיילים במחסום יש מרחב של שיקול דעת להחליט איזו סחורה היא למטרות מסחריות, ואסורה במעבר ,ומתי זה לצרכים אישיים. ארבעת החיילים במחסום עובדים ביעילות, הבעיה היא שהמון זמן “מתבזבז” בויכוחים עם נהגים שיש להם מטען כלשהו והם מנסים לעבור במחסום. נראה שבגלל המצב הקשה מוכנים הנהגים להסתכן בהמתנה של שעה המחסום עם הסיכוי שבכל זאת יעברו. 8:35 – משאית עם כלובי עופות. החיילים מתדיינים, בסוף נותנים לו לעבור, כי הוא משופא ובתנאי שזו הפעם האחרונה. 8:45 – רכב עם תרופות ואבקת חלב לילדים בבי”ח בטול כרם. החייל שולח אותו מיד בחזרה, אנחנו מתערבות ואז החייל מסכים להסתכל על האישור המיוחד שבידי הנהג. מפקד המחסום נוזף בנו על התערבותנו ומאיים שיזמין משטרה. 8:50 – משאית עם רהיטים. הנהג טוען שזה לשימושו האישי, אבל החייל קובע שיש שם שני “סלונים” בצבעים שונים, ולכן זה מסחרי. הוא נשלח לארתאח. הויכוח עיכב את בתור בכמה דקות. כיון שרכבים כמעט אינם מורשים לצאת מכיוון טול כרם רוב האנשים עוברים ברגל וצועדים עד למוניות שמחכות בצומת, מרחק של כ-200 מ’. נכה הנשען על שני קביים מדדה- איך הוא יגיע עד למוניות? 9:05 – בדרך מהמחסום אנו פוגשות נהג מונית עם נוסע עם ארבעה מוצרי חשמל חדשים. הוא מספר שחיכה שעה במחסום בית איבא, ועכשיו שעה כאן , ועכשיו אולץ לחזור. כשאנו עוזבות מחכות 26 מכוניות לבדיקה. חזרנו לענבתא ב-10:30.מצאנו אותו תור מכוניות .