חווארה, זעטרה, ביתא, בית-פוריק, יום חמישי 23.3.06 אחה”צ צופות: נאוה מ., גלית ה., הגר ל. (מדווחת)18:00 – 13:30 סיכום: הגבלות התנועה נמשכות: תושבי נפות ג’נין וטול-כארם אינם מורשים לעבור דרומית משכם או מצומת זעטרה.הדרת נציגות מחסום ווטש במחסומים נמשכת: במחסום חווארה איננו מורשות לעבור את קו הכניסה הדרומית למחסום, איננו מורשות ללכת לצד הצפוני של המחסום כדי לראות טוב יותר את הולכי הרגל הנמצאים בתוך המחסום או את תור המכוניות היוצאות משכם), ובדומה לכך גם במחסום בית-פוריק. בצומת זעטרה מפקד המחסום מסרב למסור לנו מידע על הגבלות התנועה.במחסום חווארה שני עצורים, לפחות אחד מהם משעות הבוקר המאוחרות, בהמתנה להוצאתם מהמחסום למתקן חקירה. נחמה פורתא היא שהם לא נאזקו ועיניהם לא כוסו במשך ישיבתם במכלאה במחסום. למרות היחס היותר הומני מצד מפקד המחסום, הוא אינו ער לחובתו לתת לעצורים מים ומזון ולקחתם לשירותים. שעות פעילות במחסומים: חווארה – עד חצות. בית-פוריק – 05:00 –עד 19:00.13:40 – מרדה: השער המערבי פתוח, עדיין יש שתי פרצות פתוחות בגדר, השער המזרחי (הכניסה לכפר) פתוח. השער לג’מעין-זיתא פתוח.מאוחר יותר אחה”צ בסביבות השעה 16:30 אנו מקבלות טלפון מדפנה, שהיתה בדרכה חזרה לתל-אביב, כי הכניסה למרדה חסומה לגמרי, ואולם בהגיענו כעבור כשעה וחצי, השער פתוח ואין נוכחות צבא. אנו מסיקות כי הצבא חסם לגמרי את הכניסה לכפר למשך כשעה, כנראה בגלל פעולה צבאית כלשהי שהוא ביצע בכפר (את החיילים וכלי הרכב של היחידה המיוחדת ראינו בצד הכביש בהמשך, כשהם מתקפלים מהמקום).13:45– צומת זעטרה. 10 מכוניות בתור מכיוון מערב, 7 מכיוון צפון. מכיוון צפון המכוניות נבדקות בשני טורים.מפקד המחסום מסרב למסור לנו מידע על הגבלות תנועה, כאילו היו אלה סודות צבאיים, ואנו פונות אל נהגים העומדעים בתור כדי ללמוד מי עובר וממי נמנע המעבר. תושבי נפת קלקיליה ושכם עוברים. תושבי נפות ג’נין וטול-כארם לא עוברים.במקום נמצאת דפנה עם צוות צילום של רשת ABC אשר מכין כתבה על מחסום-ווטש. דפנה מטפלת בנוסעי מונית המעוכבים כבר זמן מה במחסום בטענה שניסו לעקוף את המחסום.13:55: ביתא. הכניסה לביתא פתוחה, אולם סלעים חוסמים חלק מהכביש. מאוחר יותר נסענו לביתא דרך עוורתא, בדרך המתפתלת ועולה ועוברת את כל הכפר, וירדנו לעבר הכניסה הראשית מכביש 60. עצרנו בשוק הסיטונאי: השוק היה עמוס בפירות וירקות, יום ראשון לאחר כשבוע בו השוק היה סגור לחלוטין ע”י הצבא. זו כנראה הסיבה שגם ביום חמישי אחה”צ השוק היה מאוד פעיל. בכפר עצמו ראינו הרבה מאוד גברים ישובים בפתחי בתים, ובתי קפה, כאשר זיהו אותנו ברכו אותנו בלבביות רבה. הכביש מאוד מפותל אך במצב יחסי טוב. לכל אורכו אנו מזהות שרידי חסימות עפר ואבנים, ואבנים שנזרקו כנראה על חיילים וכלי רכב של הצבא. הצבא הסיר את הסגר ועזב את הכפר בלילה האחרון.13:57 – צומת חווארה. מחסום פתע אשר אינו מבחין בין מכוניות שזה עתה סיימו בדיקה (והמתנה ארוכה) במחסום חווארה, לבין מכוניות המגיעות מכיוון צפון מערב. 5 מכוניות ממתינות. באותו אחה”צ חלפנו ארבע פעמים על פני מחסום זה. בשעה 16:20 היו 15 מכוניות בתור. כל מכונית נעצרת, תעודות זהות נבדקות – למרות שזה עתה כל הנוסעים סיימו בדיקה במחסום חווארה.14:00 – מחסום חווארה. הפיגומים ושאריות של חומרי בנין נעלמו כמעט לגמרי, מעבר הולכי רגל אל תוך שכם מקל על העומס במעבר המכוניות, אך יש עדיין הולכי רגל שאינם מכירים אותו (כי אין חץ המורה ללכת מצידו האחורי של המחסום).שני עצורים, אחד מהם נמצא משעות הבוקר והשני נעצר מאוחר יותר. הם אינם מעוניינים בעזרתנו ואינם רוצים למסור לנו את שמותיהם כדי שנוכל לעקוב כשהם במעצר. הם אינם אזוקים, ועיניהם גלויות , משהו שראוי לצערנו לציון לאור תנהגותם של החיילים מהיחידה הקודמת ששרתה במחסום. יחד עם היחס היותר הומני כלפי העצורים, הם אינם זוכים לקבל מים וגם אינם נלקחים לשרותים, למרות שהם שוהים כבר כמה שעות במכלאה.מפקד המחסום, מ. משתדל לנהל אותו באופן הומני יותר, אך הבדיקות הקפדניות שהחיילים מבצעים מאטות מאוד מאוד את קצב מעבר האנשים המחסום, ותור המוניטרי נפתח רק לאחר שנוצר מתח וצעקות בקרב הממתינים. לא הצלחנו למדוד משך זמן שהות במחסום, מאחר ולא הצלחנו לזהות בברור הולכי רגל הנכנסים למחסום בגלל שהורשנו לעמוד רחוק מדי.גלית החליטה ללכת בכל זאת לחלקו הצפוני של המחסום, סג”מ המשטרה הצבאית מזמין משטרה, אך המשטרה הסבירה לו כנראה שלא יבואו למחסום בגלל הסיבה הזאת.14:23 – 15 מכוניות בתור. המכונית ה-15 עברה את הבדיקה לאחר 50 דקות. אמבולנס שאורותיו מהבהבים נבדק במשך 7 דקות.14:50 – אב לפעוט מבקש לעבור מחוץ למחסום כי לילד יש חום גבוה לטענתו. החיילים מסרבים ודורשים ממנו להכנס לתור בתוך המחסום, האב מתרגז ומתחיל לצעוק, הוא קורא לי להתקרבאליו, אך אני אומרת לו שאסור לי להתקרב. אני מסמנת לו שאנסה לעזור. עד שאני מוצאת את מפקד המחסום, הוא משוחרר לעבור עם בנו מחוץ למחסום (התערבות מפקד המחסום). המתח עולה, השמש מכה בעומדים בעיקר בצד תור הנשים, רבות מהן עם הרבה ילדים ותינוקות. 14:55 – נציג מת”ק מגיע, נפתח תור הומניטרי ומוריד בתוך כמה דקות את לחץ הממתינים.במחסום נמצאים בזמן הזה כ-80 אנשים. שתי ענמדות בדיקת תיקים ובדיקה גופנית, ו עמדה אחת לבדיקת תעודות זהות. הבדיקות קפדניות מאוד והמעבר מתנהל על כן לאט. בדרך כלל החיילים מדברים יפה אל העוברים וכמעט ללא צעקות ,אירג’א!. 15:15 –התור ההומניטרי נסגר שוב.הולכי רגל ניגשים אלי בבקשה שאעזור להם להגיש בקשה לכרטיס מגנטי. אני ממלאת בקשות וקובעת עם האנשים להפגש באותה שעה בשבוע הבא, כדי לקחת מהם צילומי המסמכים.15:25 – מגיע ג’יפ צבאי ולוקח את העצורים. הם נאזקים, עיניהם נקשרות בפלנלית, בקבוק המים שנתתי לאחד העצורים נתחב אל כיס מכנסיו, והם מובלים על-ידי שני חיילים לג’יפ. קשה לי להבין את ההגיון בפעולה זאת, למעט השפלתם של העצורים. אם הצבא חושב שכך צריך לעשות, מדוע אי-אפשר לכסות את עיניהם או לאזוק אותם כשהם כבר בתוך הג’יפ, מבלי לעשות הצגת השפלה של הובלתם קשורי עיניים לעיני העוברים במחסום.15:25 – מעוכב חדש במכלאה. אנו עומדות לעזוב כדי לנסוע לביתא ואחר כך לבית-פוריק. אני משאירה אצל המעוכב את מספר הטלפון שלי, מסבירה לו שאם תוך שעה לא ישחררו אותו שיתקשר אלי. 7 מכוניות ממתינות בכניסה לשכם.16:30 – מחסום בית-פוריק. מעוכב אחד, משוחרר כשלוש דקות לאחר הגיענו. מעט הולכי רגל וכמעט אין מכוניות. רשמנו לעצמנו שצריך להגיע למחסום בשעות מוקדמות יותר. 19 הולכי רגל בהמתנה.16:50 – מחסום עוורתא (מחסום גב-אל-גב). ד. המלגזן מוסר שהשבוע נפתח המחסום מדי יום בשעה 7:00 במקום בשעה 6:00. החיילים מאשרים את המידע הזה ואומרים שלא היו די חיילים לפתוח מוקדם יותר, ושממחר המחסום ייפתח בזמן. במחסום פעילות קדחתנית. נהג מונית מבקש שנעזור לו להעביר את המונית דרך מחסום זה, כשהמונית נמצאת על גרר. החיילים מסרבים להעבירו מאחר ואין לו אישור כניסה ויציאה משכם. לטענתו הוא הכניס את המכונית לפני מספר ימים לתיקון בשכם ועתה הוא הוציא אותה ורוצה לחזור עימה. בכל פעם משתנה גרסת הסיפור. לבסוף הוא מתייאש וחוזר לשכם כאשר בכוונתו לצאת ממחסום בית-פוריק. כמה נהגים ניגשים אלינו כדי שנעזור להם להוציא כרטיס מגנטי. ביקשתי מהם להכין צילומי מסמכים וקבענו להפגש בשבוע הבא על מנת למלא את כל הפרטים להגשת הבקשה. בין המבקשים גבר מבוגר, כבר סב לנכדים אשר בנו איבד עין לפני כשנתיים בגלל יריות של צלף ישראלי. לרגל “המאורע” הצבא סרב לחדש לאב את רשיון הכניסה לישראל עם רכבו (בעבר היה מסיע מכולות מהנמל בחיפה) והוא מורשה עתה לעבוד רק בין מחסום גב-אל-גב ושכם.17:20 – חווארה. המעוכב שוחרר. מספר האנשים במחסום אינו גדול. אנו מקבלות קריאה מדפנה כי הכניסה למרדה נחסמה והרבה מאוד אנשים עומדים בפתח הכפר . 17:40 – צומת זעטרה. 23 מכוניות מצפון, 42 מכוניות ממערב. אנו עוצרות ליד קבוצת פלסטינים ושואלות האם הם מעוכבים או ממתינים למונית. לאחר שמתברר כי הם אינם מעוכבים אנו ממשיכות לעבר מרדה.18:00 – מרדה: הכניסה לכפר פתוחה, אין נוכחות צבאית בכניסה. אנו עוצרות ליד הבית הראשון לשאול האם יש חסימה יותר פנימה אל מרכז הכפר ושומעות שהחיילים כבר עזבו. בהמשך לאורך הכביש עומדת קבוצת מכוניות וחיילים עסוקים בפריקת ציודם. אנו מסיקות כי חסימת הכניסה לכפר היתה קשורה כנראה לפעילות צבאית שהתבצעה באותה עת בתוך הכפר.