בית איבא, יום ראשון, 19.03.06, אחה”צ צופות: עליה ס, אליקס וו, סוזן ל (מדווחת)סיכום:פיקאסו אמר “צבעים כמו תוי פנים עוקבים אחרי השינויים ברגשות”. משפט זה מתאר את המשמרת של היום – יום אביב מקסים שנפגם ברוחות חזקות, אבק וחול ושמש צהובה חיוורת שמציצה דרך האובך בהרס המתמשך של הכיבוש בחיי האנשים. בדרך לבית איבא דרך קלקיליה13:15 בקרני שומרון אנחנו רואות על הגבעה מעלינו מבנה גדול חדש עם גג אדום. הגגות האדומים בהתנחלויות ישנות יותר כמו מעלה שומרון וקדומים בולטים יותר מתמיד על רקע הירוק של גבעות שומרון הנקודים בסלעים לבנים ועצי זית באפור בהיר.צומת ג’ית13:30 אין יותר זמן לתהות על מה שהטבע והאדם עוללו שכן אנחנו תקועות בתור ארוך של משני צדי הצומת. בתורים גם מכוניות של מתנחלים. מתחתינו אנו מבחינות ביחידת החבלה והרובוט שמדדה לרוחב הכביש. היכן שאנו עומדות הפלסטינאים יוצאים מהרכבים וחלקם שוכבים בצד הדרך ונחים. זוהי לא נקודת בקורת רגילה. גם המתנחלים לא נראים כשייכים לסצינה. בית איבא14:30 אנחנו מבחינות שהקצינים שהיו בשבוע שעבר בבית איבא מוצבים היום בצומת ג’ית (אולי רק בגלל הארוע שנכחנו בו לפני זמן קצר) וקבוצת החיילים שנמצאים כאן היום שונים מאד – לא מחיליפים אתנו מלהבבקורת הרכבים 4 חיילים, שניים עם רובים מכוונים כשאחד מהם עם הרובה על חצובה (מכונת ירייה?). אותה הסצינה (ללא החצובה) גם בעמדת הבקורת המרכזית, היכן שחייל מחזיק את הנשק שלו תוך כדי בדיקת תעודות זהות (לא דרך יעילה ביותר כדי לבצע בדיקות).גם בעמדת הבקורת המרכזית שני חיילים שלהוטים להפעיל את סמכותם. אנחנו מבחינות שהשולחן שהיה בעבר מוצב ליד הבטון הועבר קרוב יותר לשער המסתובב. גברים ובעיקר גברים צעירים מתבקשים להרים את הז’קטים והחולצות שלהם, לשים את התיקים על השולחן ולרוקן אותם, כל זה עם נשק מכוון. רק אחרי הסצינה הזאת של פירואטים תעודות הזהות נבדקות והאנשים עוברים. הרבה מהגברים הצעירים מתבקשים להרים את מכנסי הג’ינס שלהם. מיותר לציין שהנשים שעוברות באותו שער רואות את כל המראות האלה. זוהי חוסר רגישות מוחלט למה שנחשב נאות ומהוגן בחברה המוסלמית. התור ההומניטרי פתוח לכולם, חוץ מלגברים ונשים צעירים. נשים צעירות עם ילדים נבדקות אבל לגברים זקנים הבדיקה פחות פולשנית ולהרבה מהם תעודות הזהות כלל לא נבדקות.15:00 שני גברים בגיל העמידה מגיעים. לאחד מהם לא נותנים לעבור, והשני מושך בכתפיו כשהוא עושה דרכו לדיר שאריף ואומר שחברו יצטרך עכשיו ללכת בדרך אחרת לקלקיליה.15:05 ב-10 הדקות האחרונות לא היה אף רכב מדיר שאריף ורק מספר מכוניות מועט משכם. אוטובוס עובר ולא מורידים אף אחד ממנו. שני חיילים עוברים באוטובוס לבדוק וכל התהליך אורך מספר דקות. לא כל הרכבים מתבקשים לדומם מנוע כשהם עומדים בנקודת הבקורת. רוב הרכבים כלל לא נבדקים.האבק והחול האפור שמגיעים מהמחצבה מתעופפים במרץ לאורך כל המשמרת שלנו. במחצבה יש פעילות רבה. תנועת הרכבים קטנה מכרגיל אבל יש זרם קבוע של הולכי רגל. חיילים, פלסטינאים ומחסום ווטש, כולם סובלים באותה מידה מתנאי הסביבה של היום.גדר התיל שהיתה ליד מדרכות הבטון נמצאת עכשיו רחוק יותר ודבוקים אליה שקיות פלסטיק מלוכלכות, קופסאות סיגריות ופסולת אחרת. חלק מגדר התיל רופפת והאנשים שעוברים נתפסים בתיל. עוד הצקה, עוד השפלה.שבי שומרון16:05 האפרוריות הקודרת של הגדר הגבוהה לאורך הכביש במעלה ההר לכיוון צפון של נקודת הבקורת, מקבלת מראה שונה בצד של שבי שומרון. אנחנו מבחינות שחלק מהגדר מכוסה באבן ירושלמית. כמוכן החממות מתחת לגדר שעד לא מזמן היו רעועות נראות עכשיו כאילו קיבלו חיים חדשים – יריעות פלסטיק חדשות, רכבים עם לוחיות רישוי צהובות וכלב שמירה מאיים. הגדר כמו החרמת האדמות שמתלווה לכך נראים מוגמרים.הכביש נטוש אין אף מכונית. בנקודת הבקורת בראש הגבעה אין חייל בפילבוקס, רק חייל במגדל התצפית. מולנו מתרס צהוב, שאריות מימים עברו בענבתא? אנחנו צוחקות או מתכווצות בשקט שכן אנחנו רואות שגם אם המתרס יהיה נעול הוא למעשה לא יסגור כלום שכן הוא לא ארוך מספיק כדי להגיע לבולדרים שבקצה השני של הכביש. אנחנו מסתובבות ונוסעות במורד הגבעה כשאנחנו מבחינות שההאמר התחיל לעקוב אחרינו אך הוא מחליט לחזור למען הבטחון של ההתנחלות במעלה הגבעה.