דרום הר חברון וחברון יום ה 27.4.06 בוקרצופות: מירה ב. אילנה ל (מדווחת)6:30-10:45תקציר: בחברון עקרו מתנחלים את לבני הריצוף החדשות בשביל המוביל לביה”ס קורדובה. שוב ידשדשו הבנות בעפר ובוץ. מפקד מחסום שנטש אותו ניסה אח”כ להאשים אותנו בעובדה שפלסטינים עברו באופן חופשי בהעדרו. סופר לנו על מסכת התעללויות של הצבא שמשתלט לסירוגין על ביתו של גינוקולוג. הבית נמצא בעלייה לתל רומיידה.דרום הר חברון קיר “הבטחון”: הוא מתחיל קצת לפני שמעה בצד הצפון-מערב של כביש 60, ומונע בצורה מוחלטת עליית רכב מן הצד ההוא על הכביש. אבל קיר הבטון הנמוך הזה (גובהו 80 ס”מ) נותן מסתור נוח לצלפים . כביש 317: בדרך הביתה ראינו שוב את המעקה/הקיר שמתחיל ליד מחנה יתיר ונמשך כ 8 ק”מ.בצד הצפוני של הכביש. מתכוונים להמשיך בהקמתו כי נראים הבלוקים מוכנים כבר בצד הכביש –כל בלוק בטון אורכו 5 מטר, ואכן הקיר מתחיל מחדש כשמתקרבים לצומת עם כביש 60 .הצורך ללכת מרחקים ברגל לבית הספר נצפו ילדים הולכים לביה”ס דרך ארוכה ברגל לאורך כביש 60 בכוון לדורה ואל-פאוואר-נצפה גם ילד ממש קטן הולך לבדו לאורך כביש האפרטהייד הזה. . מחסום דהריה: סגור. מכונית שפנתה לכוון דהריה מכביש 60 נאלצה להסתובב חזרה.דורה –אל-פאוואר: פתוח לרכב בשני הכוונים. אין חיילים על הקרקע. מחסומי האטה על כביש 60 מעבר הכבשים –פתוח להולכי רגל כרגיל –ולרוכבי חמורים.קצת לפני קריית ארבע נצפה ג’יפ צבאי השומר על בולדוזר שסגר את העלייה לכביש 60 עם סלעים מחסום זיפ: פתוח חברון.מחסום תרפ”ט (תל רומיידה): כשהגענו בשעה 7:15 היה שם מעוכב אחד- בחור צעיר שעמד בצד הישראלי של המחסום. במחסום היו שני חיילי צנחנים. המפקד סרב לדבר אתנו מעבר להפגנת עוינות בסיסית כלפינו. הבחור הפלסטיני כבר עמד כ20 רגע –והתחלנו לצלצל לקודקודים השונים. אמנם לא השגנו מענה אדם, אבל יתכן והפעילות עזרה כי תוך כדי מעשה שוחרר הבחור.המשכנו לעמוד ולצפות במעבר ילדים ומבוגרים ומתנדבת מה CPT סיפרה לנו שאין בעיות בנושא מעבר המורות בפשפש ללא בדיקת המגנומטר. היא גם סיפרה לנו על עקירת הלבנים מהשביל ליד ביה”ס קורדובה אתמול (ראו להלן).אנחנו מתמנות לאחראיות לניהול המחסום!בערך ב 7:30 מפקד המחסום פתאום רץ עם רווה שלוף לכוון הרחוב בצד הפלסטיני . שם נראה רכב של המשטרה הפלסטינית שנעצר. מרחוק ראינו שהחייל (בלווי חברו) מתווכח עם נוסעי הרכב הפלסטיני. הויכוח נמשך כ 30 דקות. במשך הזמן הזה המשיכו פלסטינים לעבור את המחסום מן הצד ללא הפרעה. כשחזר מפקד המחסום הוא תחקר אותנו בהאי לישנא: האם נתתם לאנשים לעבור מהצד? האם דיברתם עם מישהו מהאנשים שעברו? אמרנו לו שאין אנו אחראיות לניהול המחסום ואיננו מדברות ערבית וממילא אין לו זכות לתחקר אותנו.עלינו לתל רומיידה והותקפנו מילולית בצורה פראית ע”י קומץ מתנחלים (שלוש נשים וגבר). הם לא עברו למתקפה פיזית –אולי בגלל נוכחות חייל בבונקר שהסתכל לעברם.הבית של ד”ר ת.ז. ומעללי הצבא והמתנחליםבירידה מתל רומיידה התחקינו אחרי מצב הבית הגדול שתלויה עליו רשת צבאית. בעל הבית הזמין אותנו להיכנס ולשמוע על (וגם לראות את) מעשי הצבא בביתו. הוא אמר שמאז 1998 הצבא משתלט מדי פעם על הבית. באחרונה הם באים מדי יום לכמה שעות בלבד. לא פעם הם משתינים על המרפסת מתחת לגג. בחג האחרון (פסח) הם נכנסו ושמו דגל ישראל על הבית ורק אחרי שמתנדבת מהCPT הפצירה בהם להוריד את הדגל ניאותו לעשות זאת – אבל בחרו להגיע ולהוריד אותו בשעה 11:30 בלילה! עלינו לגג (התצפית על העיר מדהימה) וראינו את קולטי השמש השבורים עדיין. (הם תוקנו בעבר יותר מפעם אחת) את שברי הזכוכית השליכו החיילים לתוך הבית. בעל הבית הוא גיניקולוג שהייתה לו קליניקה בתוך הבית שלו אבל הקליניקה סגורה כבר 8 שנים כי אין גישה נוחה אליה והוא מקיים את הפרקטיקה שלו בחלק הפלסטיני של העיר. הוא סיפר לנו על התנכלויות מתנחלים ועל לחץ מתמיד להוציא אותו מביתו –כולל הצעה של 10 מיליון דולר ע”י קצין צה”ל במדים לפני מספר שנים, והצעה מאיש מת”ק לארגן לו אזרחות ישראלית בתנאי שיהגר לקנדה. כשהוא מצלצל למשטרה כשמתנחלים רוגמים את הבית –הוא לא מקבל עזרה. עקירת ריצוף השביל המוביל לביה”ס קורדובה – וגרסאות שונות לגבי נוכחות חייליםעלינו במדרגות המשופצות וראינו שהלבנים שבהן רצפו את שביל העפר המוביל לביה”ס נעקר והושלכו למטה לרחבה מתחת לגבעה או למדרונות הגבעה. עובדת ביה”ס סיפרה לנו שזה נעשה ע”י מתנחלים ביום רביעי 26.4 בין השעות 17:00 -20:00. “כנראה לא רוצים שיהיה לנו נוח” אמרה העובדת באנגלית, וכמובן שללא רצוף יצטרכו הילדות והמורות שוב לדשדש בבוץ בחורף, בדרכן לבית הספר. ממול יש בודקה שהיה מאויש ע”י צנחן ואיש מג”ב. שאלנו אותם מדוע לא התערבו החיילים כשראו את הונדליזם של המתנחלים בעיצומו. הם אמרו לנו שבמקרה באותו זמן הבודקה לא הייתה מאוישת. פלסטינים ברחוב שוהדה שדיברנו איתם סיפרו שהבודקה כן הייתה מאוישת אבל החיילים שם לא עשו דבר.