חווארה, .16.5.06., בוקרצופות: יעל פ., נורית ו., רחל א. (רשמה)העובדה הבולטת ביותר בבקר זה היתה מיעוט התנועה לשכם וממנה. לא הצלחנו להבין האם הדבר נבע ממדיניות מכוונת (עצירת חיים ??) או מכך שהפעילות הצבאית בשכם גורמת לאנשים להישאר בבית. פרט להגבלות הרגילות על מעבר, התברר שיש החמרה באכיפת נוהלים, בשם הסדר הטוב. כפי שהסביר לנו ר. מפקד המחסום, יש אי סדר בהיתרים, כל מיני גורמים נתנו היתרים, ומעכשיו רק גורם אחד ייתן אותם. וכך בשם הסדר הטוב לא איפשרו לאוטובוסים להיכנס לשכם, ולא מעט אנשים הוחזרו כלעומת שבאו, על אף שטענו שבכל יום נתנו להם לעבור. בכלל, צה”ל אינו שוקט על שמריו ומנסה לחדש ולשפר ללא הרף. החידושים האחרונים במחסום: עמדות בדיקת התעודות ננטשו, והועברו קדימה, קרוב יותר לנקודות הבדיקה הפיזית. וכך מערכת הקרוסלות והמעבר האלקטרוני, שהושקעו בהם כמובן כספים רבים, עומדים מיותרים. החיילים ומפקד המחסום הבהירו לנו שאסור לנו לעמוד קרוב לעמדות הבידוק החדשות, עלינו להישאר מעבר לקו הסמוי שהותווה לנו לפני השינויים. כתוצאה מכך, אנו מוצאות את עצמנו עומדות במרחק של כעשרה מטרים מאזור הבידוק, בלי יכולת לעקוב אחרי המתרחש. האם יתכן שכל השינוי הזה נעשה רק כדי להרחיק את מה שמתרחש מעיננו הפקוחה ? קשה להאמין. לא מייחסים לנו חשיבות רבה כל כך. אין ספק שהשינוי הוא עוד תוצר של חשיבה פורה ויצירתית שבאה בשם הסדר הטוב ובשם הביטחון. חבל רק שמי שכל כך דואג לתקינות המתקן ומשקיע בחידושים ובשכלולים, חדשות לבקרים, לא מעלה בדעתו שהכביש הצר שעובר במחסום, שהוא המעבר היחיד למכוניות אל שכם, מלא כולו בורות ומהמורות. אבל מדוע שצה”ל יטרח לתחזק כביש כזה ? בסך הכל נוסעים בו אמבולנסים וסתם מכוניות של פלשתינאים. וכך מעבר לדיס-הומניזציה ולשרירות הלב שבמחסום, הוא הופך יותר ויותר להיות סמל לכל האבסורדי, המרושע, אך גם הנלעג שיש בכיבוש. (אפילו דגל צה”ל המתנוסס ברמה – לתשומת לבם של הפטריוטים – קרוע, מרופט ומלוכלך…כאמור זרם העוברים במעבר הולכי הרגל היה דליל מהרגיל, והתורים לא היו ארוכים במיוחד. תור המכוניות הממתינות ליציאה משכם, לעומת זאת, היה ארוך מאוד, ולא היה נראה שלמישהו מהחיילים הלא מעטים שהסתובבו בשטח בוער במיוחד להאיץ את הבדיקה. בצומת תפוח היו בבקר כ30 מכוניות, אך כשחזרנו , בערך ב- 11 , עמדו רק מכוניות ספורות.