15:00-18:15

הגבלות מעבר: ביום חמישי בבוקר הגיע ג’יפ למחסום בית-פוריק וחיילים הרכיבו מנעול על שער הברזל במטרה לנעול את היציאה היחידה מהכפרים בית-פוריק ובית-דג’אן אל העולם בלילה.

מג”ד בצה”ל התכוון לנעול 16,500 תושבים למשך כל שעות הלילה כאשר החייל הקרוב ביותר נמצא במגדל אטום במרחק כ-300 מ’ משם. “ממילא אסור לנו לפתוח את המעבר במחסום בלילה”. אלה היו מילותיו.לפני כשבוע התקין הצבא שער ברזל על הכביש היוצא מבית-פוריק לכיוון שכם. השער נמצא בקצה המזרחי של מגרש החניה של המוניות. משיחה עם נהגי מוניות הסתבר כי הצבא סגר את השער בכל ערב בסביבות השעה 20:00 ואסר על התושבים לפתוח אותו עד הבוקר.

ביום חמישי בשעה 3:00 לפנות בוקר, הגיעה לשער מונית מבית-פוריק עם יולדת בצירים. הנהג המתין ליד השער אך כאשר ראה כי אף חייל אינו מגיע לפתוח אותו, פתח את השער בעצמו והתקדם עם המונית אל תוך המחסום. אז זיהו החיילים כי מונית מתקדמת למחסום, נשלח ג’יפ וחייל שירד ממנו כיוון נשק לראשו של נהג המונית ואיים עליו כי אם לא יחזור אל מאחורי שער הברזל הוא יירה בראשו. נהג המונית הסביר לחייל כי במונית יש יולדת בצירים וכי הוזמן אמבולנס משכם כדי לקחתה מהמחסום לבית-חולים. החייל בעט במונית ופקד על נהגה לחזור אל מאחורי שער הברזל. היולדת הלכה ברגל את כל הדרך ממגרש החניה עד לאמבלונס שעמד מאחורי שער הברזל שבתוך מתחם המחסום, להערכתי 300 מטרים בקור ובחושך כשהיא בצירים. מיד לאחר ששמעתי את דברי הנהג שהסיע את היולדת, התקשרתי אל חנה.

בינתיים במחסום עצמו פגשנו את המ”פ ויותר מאוחר הגיע גם המג”ד (כנראה בעקבות הטלפון של חנה) והסברתי להם מדוע אסור לסגור אנשים על מנעול ובריח, כאשר החייל הקרוב ביותר נמצא במגדל אטום, במרחק של כ-300 מטרים.

מעבר לזעזוע הקשה שעד עתה אינני משתחררת ממנו, נדהמתי שהמג”ד אינו מכיר את פסיקת בג”צ האוסרת חסימת יציאה יחידה מישוב.
אני רוצה לקוות שהשער לא ייסגר ולא יינעל יותר, ושגם המחסום עצמו לא יינעל בפני התושבים בלילה. לבקשתי זאכאריה התקשר אל אנשים בכפר באותו ערב כדי שיבדקו אם השער ננעל. כמו כן ייעשה מאמץ לאתר את היולדת למסירת עדות.

פרוט לפי זמנים:15:00 – צומת זעטרה.
מכיוון מערב אין תור בכלל, מכונית שמגיעה נעצרת לרגע, או שממשיכה מיד או שתעודות הזהות נבדקות כאשר הנוסעים נשארים לשבת במכונית. לדברי החיילים ההוראה שקיבלו היא “לאפשר תנועה שוטפת עד כמה שאפשר”. מצפון חמישה כלי רכב אשר עוברים גם הם בתוך דקות ספורות.

15:20 – השוק הסיטונאי בביתא. השוק הומה אדם ומשאיות. אנו פוגשות לשיחה את מ. אחד מארבעת בעלי השליטה בשוק.
לאור השינויים שמתרחשים בנושא העברת סחורות באיזור, החלטנו לבדוק מעט יותר את הנושא. מ. נשוי לישראלית ודובר עברית רהוטה. בעלי השליטה בשוק מתנגדים באופן נמרץ לשינויים ואינם מוכנים לקבל ירקות ופירות באירתח. לטענתו את מחסום אירתח למשאיות פותחים רק בשעה 8:00 בבוקר. במחסום אין תנאים להעברת תוצרת פירות וירקות: אין תאי קרור, המשאיות ממתינות זמן רב בשמש, כל פריקה וטעינה מזיקה לתוצרת, התוצרת מתלכלכת באבק, הוספת פריקה וטעינה מייקרת מאוד את הסחורה.

לדבריו בכל יום עוברת בשוק תוצרת בשווי של כ-2 מיליון ₪ ואם הוא יצטרך להוריד את מחיר התוצרת בגלל פגיעה באיכותה, ייפגעו קודם כל המגדלים, ברובם ישראלים.

קיים קונפליקט בין בעלי השליטה בשוק וארגון נהגי המשאיות בשכם, ויש להניח שמעורבים בענין הרבה אינטרסים כלכליים. מ. נשמע מאוד בטוח שיוכל להמשיך ולקבל תוצרת מישראל ישירות ללא תיווך מחסום אירתח. 15:47 – צומת בורין (יצהר) ריקה מחיילים, אין מחסום.

15:50 – מחסום חווארה. ז. המפקד. המחסום ריק כמעט לגמרי. כל מי שמגיע מיד עובר, לכל היותר המתנה של 5 דקות. הלימודים באיניברסיטת א-נג’אח טרם התחדשו (יש בחינות) ולכן מיעוט העוברים כנראה.
החיילים בעמדות הבדיקה פועלים בשקט שלא זכור לי כמותו. לדברי ז., כאשר הגיע בשעה 13:00 היו די הרבה אנשים, אז הוא פתח מיד שלושה תורי בדיקה + תור הומניטרי (שפעל במשך כל הזמן שהיינו שם, למרות מיעוט העוברים), והמחסום התרוקן בתוך 20 דקות.
הוא משוחח איתנו ברצון תוך שהוא בודק מכוניות נכנסות, ומקפיד להעיף כל העת מבט לעבר כיוון המכוניות היוצאות. גם שם אין תור. אני מסתמכת על דבריו כי מוניות המורידות ומעלות נוסעים חוסמות את הכביש כמעט לגמרי וקשה לראות ממרחק אם יש מכוניות בהמתנה. לשאלתי בדבר מעבר משאיות – המשאיות שקיבלו אישורים מיוחדים (עליהם דווח בדו”חות לפני שבוע ושבועיים) יכולות לעבור גם בחווארה, והיום לדבריו נכנסו 4 משאיות כאלה לשכם דרך המחסום.
החיילים אינם מיודעים לגבי סוג המחסום הנבנה (בקצב שאיננו מורגלים בו ממערב לקו הירוק).במחסום פועלת מכונת השיקוף,
אין כלבנית. בתור הולכי רגל – נבדקת ת.ז. ותכולת תיקים, בעיקר אם הם מצפצפים במגנומטר. הרמת חולצה רק במקרה שהמגנומטר מצפצף.החייל בעמדת בדיקת מכוניות נכנסות מדבר בנימוס עם הנהגים המגיעים לבדיקה אשר נמשכת כ-30 שניות. אין מכוניות יוצאות.

16:30 – המחסום כמעט דומם, אנו עוזבות לבית-פוריק ועוורתא (במטרה לעמוד על השינויים שם).

16:40 – בהגיענו למחסום בית-פוריק אנו עוצרות במגרש החניה של המוניות ושומעות על שער הברזל שהותקן עליו מנעול לקראת נעילתו הלילה (ר’ דיווח לעיל), התושבים חושבים שזה בתגובה לכך שנהג מונית שהסיע יולדת בצירים פתח בלילה את השער כדי לעבור אל תוך מתחם המחסום.אנו שומעות על מקרה נוסף של יולדת שהגיעה למחסום לפני חודש בשעה 21:00 כשהיא בצירים מתקדמים, וגם היא הוכרחה לצעוד ממגרש החניה עד האמבולנס שהמתין לה במגרש החניה המערבי, כשהיא עוצרת בכל פעם כאשר מגיע גל של צירים. אנו מזועזעות מדברי הנהגים, לאחר טלפון לחנה אנו יורדות אל מתחם המחסום ופוגשות שם את המ”פ.

17:30 – 19 כלי רכב בתור מכיוון שכם. משאית שהיתה ה-18 בתור עברה לאחר 35 דקות. נהגים שהמתינו בתור אמרו שהם מחכים כבר שעה.
אמרתי למפקד המחסום שיש 19 מכוניות בתור, ונראה שלאחר מכן התחילו לבדוק מהר יותר את המכוניות היוצאות משכם (בידוק הפוך לפי דברי החיילים). אוטובוס עם נשים וילדים שחזר מביקור אסירים, ויצא מהכפר בשעה 04:00 בבוקר, מתחנן בפני שאבקש מהחיילים לזרז את הבדיקה כי הילדים והנשים מתים מעייפות ורעבים וכבר רוצים להגיע הביתה. הבדיקה של האוטובוס נמשכת זמן רב בגלל אדם מבוגר שרשום בתעודת הזהות שלו שאינו תושב הכפר (לא שמעתי במדויק את פרטי השיחה עם החיילים, אך לאחר דקות ארוכות של ויכוח הם איפשרו לו לעבור עם האוטובוס לבית-פוריק).

מעוכב במכלאה, משעה 16:00 (ממה שהצלחתי להבין ממנו), שוחרר לאחר שהמג”ד הגיע למחסום,
בשעה 17:50.18:05 – אנו עוזבות בתקווה אך גם בחשש שמא ינעלו את התושבים. אני מתקשרת מאוחר יותר אל נהג מונית מהכפר, אך הוא עזב את המחסום מוקדם יותר ואינו יודע אם נעלו. מבדיקה של זאכאריה מאוחר יותר, מסרו לו שהשער לא ננעל. כמובן שהשער במתחם המחסום ננעל כמו תמיד, אך יש לקוות כי אם יגיע אדם למחסום החיילים ישמעו אותו…

(כנראה אין לצה”ל האמצעים להתקין אינטרקום בין המחסום למגדל, אולי גם מצלמה ופתיחה חשמלית לשער כשמגיעה יולדת. זהו אותו צה”ל שיש לו כל האמצעים לבנות מחסום מפלצתי חדש בחווארה במהירות שיא או לבנות חומה לאורך מאות מטרים סביב שלוש חממות של שבי שומרון). נאלצנו לוותר על ביקור בעוורתא – חושך והמחסום כבר סגור.

18:15 – בחזרה במחסום חווארה. המחסום ריק מהולכי רגל. מדי פעם מגיעה מכונית המבקשת להכנס לשכם. המג”ד מגיע גם הוא למחסום ומתנדב לתת מידע על שעות פתיחה. “בעקרון המחסום פתוח כל הזמן. אם יבוא מישהו יתנו לו לעבור” “גם בחצות?” “טוב, זה כבר בעייתי”. מעבר הולכי רגל “רצוי לא אחרי 21:30-22:00, רכב – 19:00 או מעט מאוחר יותר”.

18:30 – העיירה חווארה. איננו רואות את הג’יפים של משמר הגבול חונים לאורך הכביש, כמו לפני שבוע.

18:40 – צומת זעטרה. מכונית אחת מכיוון צפון.סוף.