חווארה, יום ב’, 25.6.07, בוקר משקיפות: מיקי פ., סנאית ג. ( מדווחת)יצאנו מוקדם ( 5.00) כדי לראות איך פועלים המחסומים בשעות אלו.6.05 זעאתרה מכוניות ספורות , עוברות במהירות רבה. בדרך לבית פוריק לא היו מחסומים בצומת בורין- יצהר, לא היו מכוניות צבאיות בכניסה לביתא, מכונית משוטרה צבאית נסעה לאיטה ברחוב הראשי של חווארה. ממרחק מחסום חווארה נראה ריק כמעט לגמרי.6.20 בית פוריקתנועה ערה מאוד של גברים לכיוון שכם (יוצאים לעבודה) עוברים במהירות רבה גם דרך מסלול הקרוסלה וגם דרך המסלול הפתוח שמשמש בשעות אחרות ליציאה משכם.בכל רגע נתון עמדו בתור במגרש החנייה של המוניות כ-4 כלי רכב ממתינים לכניסה לכשם. העברת כלי הרכב הייתה ממש מהירה רוב הזמן. אין עוקב מים.7.15 עווארתהבשני הכיוונים בעיקר משאיות כבדות המועברות בזריזות ובלי טרטורי בדיקה מייגעים. בכל צד היו בעת שהותנו כ-3 משאיות כבדות בכל רגע נתון. נאמר לנו על יד הפלסטינים שבמשך יום רגיל עוברים כ-100 כלי רכב (לעומת מאות אחדות בתקופה שלפני הפניית התנועה לשער הקרוי שער אפריים).7.50 חווארהמפקד המחסום אומר שאחת מנשות מחסום וןוטש קראה לו ’נאצי’ ומאז הוא מסרב לדבר אתנו. בכל עת שהותנו שם לא היה איש מת”ק.אין עוקב מים. דברנו על כך ועל הצורך המיידי באיזו סככת צל באזור החנייה, עם המת”ק ועם הדובר של המינהל האזרחי בשבוע שעבר. דברנו שוב עם הדובר השבוע. מכוניות ספורות מבקשות להכנס לשכם מועברות בזריזות על ידי חייל אדיב. תור לא ארוך, אבל משתרך ביותר, ביציאה משכם. כל מכונית נבדקת בקפדנות יתרה. מ 7.30 לערך יש חיילת עם כלב, אבל הם לא הופעלו. מ8.45 מכונית עם מכונת שיקוף. מכונית פרטית שנשאה סמל של הסהר האדום עברה בדיקות קפדניות ביותר, כולל הרמת הגלגלים האחוריים על ידי ג’ק כדי לבדוק מתחתיה ובדיקת תא המנוע!! לאחר כל אלה נצטווה הנהג לשוב אל שכם. אי אפשר היה לגשת ולשאול מה קרה.שלושה תורים להעברת אנשים: שני התורים הרגילים עבדו בקצב סביר למדי, בכל רגע נתון היו למעלה מארבעים אנשים בהמתנה בתור שלפני ההתפצלות. התור ההומניטרי היה הגרוע שבכולם. עבד שם רק חייל אחד, שמידי פעם הפסיק והלך לבדוק תעודות זהות ספציפיות ברשימה השמורה רק אצל המפקד. כל אותה עת המתינו שאר האנשים בתור זה. יצא אפוא שאדם בתור הרגיל המתין כ15- דקות מעת שהגיע אל התור ועד שיצא, ואילו אדם בתור ההומניטרי המתין לפחות 30 דקות ותכופות גם יותר. באותה עת התגודדות סביב התא הקטן של החיילים במעברי המכוניות כמה וכמה חיילים. אין ספק שלא כולם היו נחוצים לבדיקת המכוניות היוצאות (שנתארכה עד בלי די גם היא). נסינו להפנות את תשומת לבו של המפקד לאפשרות שיהיו במעבר ההומניטארי שני חיילים אבל כיוון שאינו מדבר איתנו הוא גם “לא מעוניין להקשיב“. לאחר שעזבנו צילצלנו למוקד וביקשנו שאיש מת”ק יבוא לראות ולסייע לפתור את המצב. במהלך שהותנו במחסום ראינו אישה ושני נערים צעירים, שנראו כבני 14-15, מושבים אחורה ולא הצלחנו להגיע אליהם. בדיעבד התברר, מפי אחד הפלסטינים שעבר והיה עד למתרחש, שהאישה ואחיה ביקשו להגיע להלווית האם מחוץ לשכם, והושבו כי הצעירים יכולים לצאת רק בלווי הורה!! יצאנו מהמחסום ב-9.00. החום היה כבר כבד מאוד, אין מים לממתינים בתורים למיניהם, אין צל לממתינים למוניות. אין מחסומים ניידים לאורך הדרך. מחסום זעאתרה ריק כמעט לגמרי בשני הכיוונים.