בית אמין, כפר ת’לת’, ג’לעוד, עזבת סלמאן (1747)
כפר ת'לת: ביקרנו בבלדיה. הראיס היה בביקור ברמאללה, ישבנו עם מנהל הכספים ר. . סיפר שבדרך כלל אין בעיות. יש חקלאים שלהם שטחים הגובלים בהתנחלות מעלה שומרון. מדי פעם בימים מתוחים אחראי הביטחון שם עצבני ואפילו מאיים בנשק ומסלק אותם מהמקום. במקרה אחד הגיע קצין צה"ל והרגיע את הרוחות. בדרך כלל בנסיבות כאלה החקלאים מסתלקים וחוזרים למחרת. לעיתים, מגביל אחראי הביטחון של ההתנחלות את החקלאים בזמן.
60% מתושבי ת'לת מורים ופקידים, היתר פועלים העובדים בישראל וחקלאים.
בדרך כלל שקט. לפני כחודשיים היו בעיות עם הצבא בעקבות נערים שזרקו אבנים על החיילים.
בגלל מגבלות הבנייה, אנשים בונים על אחריותם ב שטחי C, בעיקר מדרום, כבר לפני 4 שנים הוזהרו אך בנו ומתגוררים שם עד היום. הנוער אינו מתחתן לפני גיל 30 בגלל מצוקת הדיור והמצב הכלכלי. אך לאחרונה בנו בתים משותפים לצעירים ע"י בית הספר מדרום. עפ"י דבריו הבנייה נעשתה באשור.
השערים החקלאיים המשרתים את חקלאי ת'לת הם ג'לעוד ממערב ובוואבת אל חרב ע"י ראס טירה, הקרובים לאדמותיהם. בדרך כלל נפתחים בזמן אך לעת קצרה. אם לא מגיעים בדיוק בזמן מוצאים שער נעול. השערים משרתים אותם בעונת הזיתים שהסתיימה זה מכבר, ובעונת החרובים בספטמבר-אוקטובר. התלונות הרגילות הם שהאישורים ניתנים לבעל הקרקע שיכול להיות כבר אדם מבוגר מאוד ולילד הקטן שאינו מסוגל לעבוד. בגלל בעיות מסוג זה או כשמדובר באדמות שבעל האדמות הזקן נפטר והוריש לבניו אך הירושה אינה מוסדרת ברישום, לא ניתן לקבל אשור לעבד את האדמה ואז הם נאלצים להחכיר את האדמות למי שיש לו אשור.
עזבת סלמאן (מועצה משותפת לג'לעוד, עזבת סלמאן, אשכר ואל מודוואר.)
נפגשנו עם המזכיר י.ס.
רוב האדמות של עזבת סלמאן וג'לעוד: כ 200 דונם מחוץ לגדר. גם כאן בעיית אשורים מאותן סיבות שהזכרתי לעיל. והרבה חקלאים החכירו אדמות לאלה שיש בידם אשורים. בשטח המועצה המשותפת 75% חקלאים שחלקם עובדים בהתנחלויות ובישראל.
השערים הרלבנטיים לגביהם שערי תקווה וברקן והם נפתחים לזמן קצר 10-15 דקות. עזבת סלמאן סובלת מהביוב הזורם משערי תקווה. הצינור נסתם לעיתים קרובות והביוב זורם לוואדי. אותה בעיה מוכרת לנו בבית אמין שאותו ואדי עובר לידם. בקיץ הריח נורא, הקיץ הביאו חומר ורססו, וכן כסו את מאגר מי השתייה ליד עזבת ג'לעוד.


בחודשים האחרונים נערכים מחסומי פתע בלילות בין חבלה לג'לעוד שמכבידים על העוברים מקלקיליה, בידיה ורמאללה.
בדרך חזרה עברנו ליד שער 1447 בשעה 1:15 היה השער סגור.
לידי עזון –עתמה עבודות טרקטור בכביש (מטעם עזון עתמה), ו -4 חיילים שאינם מאפשרים להיכנס לעזון אטמה אלא לתושבי הכפר. הביוב בוואדי (ליד בית אמין) עדיין זורם ללא הפרעה. המצב לא השתנה מאז ביקורנו לפני שבועיים באזור.
בבידיא – כמה בניני קומות בבנייה, ותנועת קונים די ערה .
ביציאה לכביש 5, הביוב שזרם שם נכלא בצינור מצדו האחד של הכביש, אך זורם ללא הפרעה מתחת לכביש אל הצד השני.
כפר ת'לת'
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר ת'ולת (בערבית: كفر ثلث) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון, בנפת קלקיליה לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. בעיירה נמצאו ממצאים המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. הכפר נמצא על כביש 446, מדרום לעיירה עזון וצפונית לנחל קנה. אוכלוסיית כפר ת'ולת מונה 5,606 תושבים (2017).
לאחר הסכם אוסלו, חלקו הדרומי הבנוי של הכפר סווג כשטח B , שהוא כ11% משטח הכפר, אך כמעט כל השטח החקלאי סווג כשטח C.
ישראל החרימה 367 דונם מאדמת כפר ת'ולת, ומכפר ערב אל חולה השכן, לצורך בניית קרני שומרון, גינות שומרון, מעלה שומרון ועמנואל, וגם להקמת הגדר (שפיצלה את הכפר), ומנעה מתושבי הכפרים להגיע לאדמותיהם הקרובות להתנחלויות.
השלטונות הכריזו על האזור כשמורת טבע וכך יכלו למנוע גישה או כל עיבוד אדמה שישנה את אופי המקום.הצבא והמתנחלים ממשיכים להציק לפלחים הפלסטינים, המבקרים באדמותיהם, מתקיפים את צאנם הורסים את העצים וכל גידול אחר, עוקרים עצים ולא מונעים את זיהום מקורות מים במי ביוב, כדי לגרום לפלסטינים לנטוש את המקום.
מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/kufrthulth_vp_en.pdf
-