ברטעה-ריחן, טורה-שקד
משמרת רמדאן ללא אירועים מיוחדים, זולת השעות הלא שגרתיות.
הגענו למחסום ברטעה בשעה 14.00, וכבר התחילה זרימה של חוזרים מהעבודה. ירדנו בשרוול תוך חילופי ברכות רמדאן כארים ושלום. כרגיל. אלה שעובדים בישראל עוברים ללא צורך בבדיקה ביומטרית, ואילו העובדים במרחב התפר מתעכבים ליד המכונה שבודקת את טביעות האצבעות. הרושם היה שרק מכונה אחת פועלת וזה כנראה הספיק. מולנו יצאו גם כמה מבוגרים שבאו מהגדה אל מרחב התפר, וכרגיל, עסקו בהחזרת החגורות למכנסיים.
עברנו במכונית לצד הפלסטיני ועלינו עד הגשר להיפגש עם מיודענו משכבר, ע’, לו הבאנו לפי בקשתו בגדים.
ניגש אלינו בחור שהתלונן קשות על שבמעבר לעבודה, בבקרים, אין מייחדים מעבר נפרד לנשים. הטענה שעוברות מעט נשים ביחס לעוברים הגברים לא הניחה את דעתו. למיטב ידיעתנו, יש עוד קרוסלה המיועדת לעוברים לכיוון הגדה (למשל עבור השבים מעבודתם בשעות הבוקר) אך ניתן לשנות את כיוון הסיבוב שלה ולאפשר לנשים לעבור לכיוון הטרמינל. הבחור התעקש שצריכה להיות הפרדה גמורה לאורך כל הדרך בין הגברים והנשים, והפציר בנו בתוקף שנדבר עם צ’, מנהל הטרמינל, שבדרך כלל מסרב לדבר אתנו.
במחסום טורה, אליו הגענו קצת אחרי השעה 15:00, התנועה מעטה מאד. חייל הביא קרטון עם פסולת ושם אותה בראש ערימת האשפה. תהינו למי יש אחריות לרוקן את המכולה הזאת, שמלאה אשפה של החיילים. החיילים לא ידעו לומר לנו, והדוחות שלנו מציינים תמיד את הלכלוך ואת הצחנה במקום. כמו כן סככת ההמתנה גם היא מלוכלכת אבל כיוון שהיא מיועדת להמתנה של פלסטינים – זה לא נוגע לחיילים. לעומת זאת, מועסקים בתוך המחסום אב ובנו, פלסטינים, שמצחצחים את השטח שבתוך המחסום כמו שעושים נקייון לפסח.
בסככת ההמתנה פגשנו שלושה ילדים. הקטנים, בגילאים משוערים של 7-5 השתעשעו איתנו בצילומים מהטלפון. מתמצאים הרבה יותר מאיתנו, ממש כמו הנכדים שלנו. חייל הביא לילדים הקטנים גביעי מילקי ושקית שוקו (מאיזה גיל הילדים משתתפים בצום? האם החיילים מודעים לרמדאן?).
מלבד הילדים ובוגר אחד שנואש מלהמתין להסעה לברטעה, ראינו רק מכוניות שנכנסו לגדה ולא ראינו עיכוב במעברם
עזבנו אחרי השעה ארבע.
מחסום ברטעה-ריחן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ברטעה- ריחן
ממוקם על גדר ההפרדה, מזרחית לעיירה הפלסטינית ברטעה המזרחית, העיירה הגדולה מבין היישובים הפלסטיניים במובלעת מרחב התפר (מובלעת ברטעה) בצפון מערב הגדה.
צמודה אליה ברטעה המערבית, הישראלית.
המחסום פתוח כל השבוע בין השעות 05:00 - 21:00. מאמצע מאי 2007 המחסום מנוהל בידי חברת אבטחה אזרחית הכפופה למשרד הביטחון.
רשאים לעבור מכאן (אל הגדה וממנה) תושבי היישובים הפלסטינים במובלעת ברטעה ופלסטינים מהגדה בעלי אישורי מעבר מתאימים.
מתנחלים מחרמש וממבוא דותן עוברים ללא כל בדיקה. במקום פועל טרמינל גדול ומשוכלל עם 8 אשנבים לבדיקות ביומטריות (טביעת עיניים וטביעות אצבע) אך לרוב פעילים רק שני אשנבים.
העברת סחורות מהגדה למובלעת ברטעה אפשרית כאן בהיקף מסחרי בינוני (בעיקר תוצרת חקלאית) באמצעות קבוצת נהגים קבועה ורשומה. להגברת ההידוק הצבאי על מחסום ברטעה, הוקם מחסום בצומת יעבד-מבוא דותן, מאויש לעיתים בחיילים אשר יושבים במגדל השמירה, ויורדים ממנו לבדוק את הרכבים והנוסעים באופן אקראי.
(פברואר 2020)
Hagar DrorSep-26-2023ברטעה: בניה מהירה של גדר ההפרדה
-
מחסום טורה-שקד
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום מרקם חיים* ובו עוברים הולכי רגל, מוניות ומכוניות פרטיות (מ-2008) פלסטיניות אל ומן הגדה ומרחב התפר, לאזור התעשייה ליד התנחלות שקד, לבתי ספר וגני ילדים בטורה, לאוניברסיטאות בג'נין. המחסום נמצא בין הכפר טורה שבגדה והכפר דהר אל מלח במובלעת מרחב התפר. נפתח פעמיים ביום, 10:00-07:00 ו- 12:00- 19:00. העוברים (לעיתים גם תלמידי גן) נבדקים בביתן ובו מכונת שיקוף. שמות הזכאים לעבור כאן מופיעים ברשימה שבידי החיילים. רוב ימות השנה נשמרת כאן תנועה מעטה ביותר.
*כבישי ומחסומי מרקם חיים, כהגדרת מנהלת המעברים במשרד הביטחון, מיועדים רק לפלסטינים. הם נבנו על קרקעות פלסטיניות שהופקעו, כולל מנהרות, דרכים עוקפות ודרכים העוברות מתחת לגשרים. 'מרקם חיים' הוא מונח מכובס ואינו בא לתאר מגמה הומניטרית כלשהי. מחסומים אלה מאפשרים קשר תחבורתי בין הגדה המופרדת לאיים מנותקים ללא רצף טריטוריאלי ביניהם. לרוב אין מחסומים קבועים בדרכים אלו, אלא מחסומי פתע. בטורה התקבע מחסום קטן (פחות מדונם) ומנומנם, שהלך והתמלא במשך השנים כמעט בכל אמצעי הפיקוח וההכוונה מתוצרת הכיבוש. (פברואר 2020)
Hanna HellerJul-29-2024מחסום טורה: מה מסתירים כאן?
-