חזרה לדף חיפוש דוחות

חיזמה, קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
28/08/2016
| אחה"צ

משהו על צדק.

Justice, צדק, צועק הגרפיטי החדש והוא פצוע מקליעי רובים.

image001_14.jpg  

ספרו משהו על  צדק לאישה מעזה, חולה שוחררה בבוקר מביה”ח בשכם.

הצפי של הרופאים שעל פיו הוכנו האישורים היה שרק למחרת תשוחרר.

“כבר שעות היא יושבת כאן” אמרו אנשים.

היא המשיכה לשבת עם כל החבילות והתיקים ולחכות אפילו ששעת סגירת המשרדים כבר עברה. קיוותה שאולי.

“אין מה לעשות. האישור שלה למחר, שתבוא מחר” שמעתי כשהעברתי טלפונית את פרטיה, וגם: “נתנו לה לבוא לבית חולים בגדה אפילו שהיא שב”חית ומנועת שבכ”.

תשובה לשאלה איך ההגדרה “שב”חית” מתיישבת עם העובדה שלאישה יש אישור חתום ותקף לצאת מרצועת עזה ולשוב אליה לא קיבלתי. כנראה כי האחריות לא עליו, על המשיב. אני אין בלבי על זה שמאחורי הקול, הוא רק קרא את מה שעלה על צג המחשב ואין לו סמכות לשנות תאומים ותאריכים, כי הוא ככולם שם שמאחורי הטלפונים ומאחורי החלונות הממוגנים ובתוך המדים ומאחורי עינית כוונת הרובה, מאומנים ומתורגלים להישמע לפקודות ולבצע אותן.

אבל מה תעשה האישה שאסור לה עד מחר לחזור הביתה ובגדה אין לה מכר או משפחה?

ועם כל המטען הזה שקנתה כדי לכסות במעט על המחסור שבבית מי ייקח אותה ולאן?

איפה תעשה את הלילה?

image002_2.jpg

“אחכה פה לבוקר” אמרה ונשארה על הספסל שבכניסה לסככת ההמתנה בכניסה למחסום.

*

וגם לבחור שביום שישי בא לתחנת המשטרה בבנימין להגיש תלונה על גניבת רכב ותוך דקות הפך ממתלונן למושא תלונה ספרו על צדק.

“אתה מבוקש” אמר לו חוקר ששמו נאסר והעביר אותו לתחנת המשטרה בנוה-יעקב.

מאז אבד אתו הקשר. לא מטלפן ולא עונה לטלפונים. כמו בלעה אותו האדמה. אין איש יודע היכן הוא ומה עלה בגורלו ואמו החולה מוטרפת מדאגה.

ביום שני הודיע עורך הדין ששכרה המשפחה שבערב הבחור ישוחרר אבל צריך להפקיד 5,000 ₪.

ובני המשפחה שלא יודעים במה הבחור מואשם ולמה נעצר ואיפה היה מאז יום שישי, מיהרו לגייס הכופר לחירות (הזמנית?) של יקירם.

*

image003_11.jpg

כבר יותר מחודש תושבי חיזמה חיים תחת דיכוי של משטר צבאי נוכח.

הכניסות חסומות בבטונדות ובני האדם מוטרפת דעתם ומעורער ביטחונם.

ובתוך הכפר הצבא ומג”ב מקיימים סיורים אלימים, פשיטות יומיות, בדיקות גופניות ומעצרים.

את הכביש שע”י בית הספר לבנות בטבורו של הכפר חסמו רכבים של מג”ב, בדקו רנדומלית תעודות ורשמו את פרטי הנבדק.

מרחוק חשבתי שהם בודקים רק בעלי זקנים, אבל כשהתקרבתי ואחרי שנכנסתי לרשימת הנבדקים הבנתי שטעיתי. הם לא מפלים את בעלי הזקן מאלו שחסרים אותו ואני חייבת לציין (לזכותם) שלא זכיתי ליחס פחות ברוטאלי או לדיבור פחות עויין מזה שמקבלים תושבי הכפר.

 

 

 

  • מחסום חיזמא/חיזמה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום כניסה לכלי רכב לשטח ירושלים שסופח ב-1967 מצד צפון-מזרח. המחסום נמצא בקצה פסגת זאב, מאויש בידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות.והמעבר מותר לבעלי תעודות זהות כחולות בלבד. פתוח 24 שעות ביממה. כלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר חיזמה להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה).

      הכפר חיזמה הסמוך למחסום סובל מהתנכלות מתנחלים ומפשיטות ליליות רבות של חיילי צה"ל.

       

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה