קלנדיה
בוקר רגוע בקלנדיה
הגענו לקלנדיה מאוחר יחסית, קרוב ל-5:45, לאחר שהתברברנו מעט ברחובות ירושלים המזרחית בחיפוש אחר נקודת המפגש עם דיוויד והילרי. חנינו כרגיל בצד הישראלי ועברנו רגלית לצד הפלסטיני. בפנים תורים לא ארוכים, מסודרים, ומתקדמים בקצב סביר. כל 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. מוכר הבייגלה כאן וגם מוכר הסיגריות והקיוסק שבתוך הסככה. חנה היתה כאן ביום ראשון ומוכר הבייגלה נעדר. מסתבר שזה בגלל שמחה שהיתה לבעלי המאפייה מהם הוא קונה את הסחורה, ולכן המאפייה היתה סגורה ביום ראשון.
פגשנו גם את מכרנו ח’ העובד במאפייה במחנה יהודה. הוא דובר עברית מצויינת וגם קצת אנגלית. כולם מרוצים מהמצב היום ומקווים שימשיך כך. מספרים שאתמול ושלשום היה רע מאוד והתורים קרסו (כך גם דיווחו חברותינו מיום אתמול). האורחים לעומת זאת, הצופים לראשונה במחסום מעין זה, היו די מזועזעים…
לקראת 6 המתינו אנשים ליד שער ההומניטרי האמור להיפתח. הנשים ברובן הלכו להשתלב בכניסה למכלאות בתורים הרגילים, כשראו שהשער לא נפתח. חיילת מהמת”ק הגיעה באיחור מה וללא המפתח. לאחר כמה דקות חזרה שוב עם המפתח וניגשה לפתוח את השער מבלי לחכות למאבטח. מייד עזבו הנשים והזכאים את התורים הרגילים וניגשו לשער. בשלב זה הלכנו החוצה כדי להראות לאורחינו את מחסום כלי הרכב, החומה והכניסה למחנה הפליטים קלנדיה.
כבר ביציאה ראינו שבסמוך לכניסה לסככה בנו כיכר וסללו כביש, כנראה כדי לאפשר הורדת נוסעים בסמוך לכניסה.
בסמוך לכניסה לסככה נבנו קרוסלות ביציאה ממבנה חדש, כנראה כדי לאפשר מעבר ללא בידוק בחזרה מירושלים (עד כמה שהצלחנו לראות אין בפנים עמדות בידוק). הכניסה מהצד הישראלי היא דרך אזור האוטובוסים.
בהמשך ראינו שבצד השני מתקדמת הבניה ונראה שבונים שם 5 עמדות בידוק נוספות.
בקצה המרוחק כבר הכינו את העמדות בחוץ שדרכן יעבירו אנשים בימי ששי של הרמדאן.
בקלנדיה עצמה אורחינו די המומים מהמראות. הם התלהבו מציורי הקיר על החומה וצילמו את דיוקנאות ערפאת וברגותי ואת כתובות הגרפיטי. חזרנו פנימה והתורים כבר היו ממש קצרים. אל החיילת מהמת”ק הצטרף מאבטח. השער ההומניטרי היה פתוח ומי שהגיע ניגש ועבר, לאחר הצגת ההיתר. בסביבות שבע הצטמצמו לחלוטין התורים במכלאות והקרוסלות נותרו פתוחות. ניגשנו ועברנו והצטרפנו לתור לפני אחת מעמדות הבידוק. לקח לנו מעט יותר מרבע שעה לעבור, וגם זה רק בגלל שעמדת הבידוק בתור שאליו ניגשנו נסגרה, והיינו צריכים לעבור לתור אחר.
בדרך לחניה פגשנו אחד ממכרינו שהראה לאורחינו תמונות וסרטונים על קריסת התורים והלחץ במחסום אתמול. מאחר שהמשמרת הסתיימה מוקדם ועיתותינו היו בידינו, נסענו חזרה לעיר המזרחית דרך הר הצופים, שם לקחנו את אורחינו לתצפיות: לכיוון מזרח – המדבר וים המלח מרחוק, עיסאוויה ומחנה הפליטים שועפאת קרובים, ולכיוון מערב – העיר העתיקה ואחריה העיר המערבית היהודית פרושים לפנינו. ירדנו חזרה דרך הר הזיתים, לכיוון מוזיאון רוקפלר ושער הפרחים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-