איפה אנחנו?

המשמרת שלנו מתפרסת במרחב התפר הצפוני בשלושה מחסומים. האחד מחסום חקלאי, שמעביר את תושבי הכפר עאנין אל שטחי החקלאות שלהם מעבר לגדר ההפרדה במרחב התפר. השני הוא מחסום מרקם חיים, שמאפשר לתושבי הכפר טורה הסמוך ולאחרים מנפת ג’נין, לצאת למרחב התפר ולחזור לשטח הרשות הפלסטינית, לצרכים שונים. אבל בעיקר הוא הוקם דווקא כאן כדי להבטיח את שלומם של שלוש התנחלויות סמוכות. וכן יש מחסום מרכזי, ברטעה, למעבר לישראל להולכי רגל, ולמרחב התפר לרכבים ולסחורות.

מחסום חקלאי עאנין
כאמור, מחסום זה מאפשר לתושבי עאנין בעלי אישורים חקלאיים לעבור לזיתים שלהם מאחורי גדר ההפרדה. מספרם הולך ופוחת – פשוט לא מחדשים להם את האישורים מסיבות שונות ומשונות. כמו כן עוברים במחסום זה בעלי אישורי עבודה ושהייה במרחב התפר. המחסום נפתח פעמיים בשבוע ובעונת המסיק יום יום.
הגענו סמוך לשעת פתיחת המחסום. מזג האויר היה קר וגשום, וליד השער כבר התגודדו כ 10 אנשים וטרקטור עמוס גרוטאות פלסטיק. עד לפני מספר שנים אי אפשר היה להעביר במחסום הזה גרוטאות כאלה, שחלקן נמכרות למפעל מחזור פלסטיק. החיילים רצו תחילה שהאנשים יעברו אחד אחד, אבל לבסוף כל הקבוצה עברה  ביחד.

מחסום מרקם חיים טורה שקד
מחסום קטן, “עייף”, אבל מלא ומאובזר באמצעי פיקוח והגבלת תנועה בלי קשר לפעילות המנומנמת שלו. עוברים בו מעט פועלים מהגדה, שעובדים באזור התעשייה הסמוך השייך להתנחלויות. מספרם גם מתמעט כמו של החקלאים בעאנין. כן עוברים בו מורים ותלמידים. אחד המאפיינים של המחסום הזה, שהפך גםל סימן היכר שלו, הוא מכולת אשפה גדולה, מלאה בשאריות ובפסולת של חיילי המחסום (חמגשיות, שקיות ניילון), שאף אחד לא ממהר לרוקן והיא תמיד עולה על גדותיה ומתפזרת בכל האזור לתפארת הכיבוש.

נסענו לאזור התעשייה הסמוך, שיש בו גם מפעל לשטיחים, שעבר לכאן מאזור תעשייה בקיסריה, אולי כדי לשלם פחות מיסים. יש לנו מכר שעובד כבר שנים רבות במפעל הזה בתפקיד ניהולי. לדבריו כל אזור התעשייה בנוי על קרקעות של משפחתו. לולא הגדר שמקיפה את אזור המפעלים הוא היה יכול ללכת מרחק קצר מאוד מביתו, אבל לנוכח המכשול הזה הוא צריך לעשות הקפה ארוכה ופתלתלה וגם לשלם למונית כסף רב.

מחסום ברטעה ריחן
חשבנו שהקור והגשמים הבלתי פוסקים יקטינו את מספר העוברים לישראל לבנות את העיר חריש, אבל מספר החוזרים מהעבודה לא היה קטן מהרגיל. לפני שבוע דיברנו עם סגן מנהל המחסום, לבקשת העוברים. הם מבקשים סככה בשני צידי המחסום, להגנה בימי הגשם.  הוא הבטיח שהעניין יטופל. הבה נקווה.