נסענו לקדום להביא את התרומה היפה שחברות רבות נטלו בה חלק ועל כך תודה לכולן.
בדרך התקשרנו לס’ שיחכה לנו בפאתי הכפר והוא אמר לנו: אני מקווה שלא אכלתן ארוחת בקר” (נכון, לא אכלנו). כמסוכם  ס’ חיכה לנו והוביל אותנו לביתו. הוא סיפר לנו על ההפגנה האחרונה שהיתה קשה ועל “האמבוש” שעשו החיילים שהתחבאו בתוך הבתים שברחוב
הראשי בו מתקיימת ההפגנה. הוא ציין שאמנם בעבר כבר התנהלו כך, אך זה זמן שהם אינם נכנסים לבתים. הוא אינו יודע בדיוק למה לייחס את ההחרפה בהתנהגות. מוראד שוחרר בערבות (ניצה השיגה לנו את הטלפון של עורך הדין ונעדכן מתי יתקים המשפט). המשכנו לדבר על המצב ואז הוא ביקש את סליחתנו יצא וחזר עם מגש ועליו ארוחת בקר פלסטינית כפי שהבטיח.

מהבית יצאנו לסיור ב”קדום העתיקה”.

הרובע נמצא בצד הצפון מערבי של הכפר. כולו מבני אבן בני קומה אחת בנויים גם בתוך האדמה, ומרמזים על צורת החיים בה חי העדר בקומה הראשונה ובעלי הבית מעליו, באותו מבנה. הכל עומד על מקומו. המבנים קטנים ולפי ס’ גרו שם לעיתים כמה משפחות בתוך מבנה אחד. הרחובות הצרים עברו שיפוץ מסויים שמאפשר הליכה נעימה בסמטאות. ואפשר לדמיין את המקום לאחר שיבקרו בו אדריכלי שימור, ככזה שדומה למה שקורה בעסירה שמאליה ודיר אסטיה ואולי באחרים. לדבריו, לפני כ-300 שנה נעשה שיפוץ במקאם אברהים, לפיו ניתן להעריך שהכפר קדום קיים לפחות 500 שנה.

השם “קדום” פירושו גרזן, בו עשה איברהים לעצמו ברית מילה.(תארו לעצמכן).

מקאם אבראהים נחשב מקום קדוש אך לא מתקיימים במקום שום פעילויות פולחניות, דתיות, או חברתיות כלשהן. להבדיל מהמקמים שמספרת לנו עליהם אירית סגולי. הוא ממוקם בתוך האזור העתיק ומשופץ במידה מסויימת. 
ס’ אומר לנו שיש לו עץ משפחה של 17 דורות, כשכל דור נחשב כ-30 שנה, כלומר 510 שנה.
הישוב שקיים כבר מאות בשנים מסביר לנו את ההתעקשות וההפגנות המתקיימות בו בימי ששי ושבת כבר 8 שנים על דרך הגישה הקצרה  המובילה לשכם.

הודינו לו על האירוח והסיור המרתק.

עזון 14.10 
בכפר ניכרת “התחדשות עירונית”, נסלל כביש ברחוב הראשי . 
“קפצנו” לביקור קצר אצל משפחת ז’ והורדנו את תכולת הרכב שהיה מלא בכלי מטבח ובגדים.