בוקר 7.40 – 5.50

5.50 –  אנו עוברים בברטעה המערבית והמזרחית, בגבול ביניהן יש 2 אוטובוסים המסיעים עובדים לישראל, אלה שעברו בפרצות בגדר, לא במחסום. על הכביש בין מחסום  ברטעה והעיר חריש יש שלוש כאלה. מן ההר שמול ברטעה  מתפתלת דרך עפר עמוסה  ברכבי הסעה, מוניות, טרנזיטים, ומכוניות פרטיות וגם הולכי רגל. חלקם עם צידניות לעבודה או עם שקים ובהם עלי גפן  ומלוחייה לחנויות בברטעה.

ב-6.15 מגיע רכב צבאי לכיוון הכפר , כנראה לאזור הפרצה. חיילים זורקים שם רימוני עשן, שמתפזר ומיתמר. תוך דקות התנועה נחלשת והמוניות עוזבות לפרצות אחרות. כמה פועלים אחרונים מגיעים בדרכים עקיפות לכביש. 6.25 – המכונית הצבאית חוזרת, דרך העפר התרוקנה, אולי נעלו את הפרצה.

אחד הנהגים מספר לנו שלאורך הגדר מחריש  עד סאלם (ג’למה) יש 50 פרצות. “אין גדר,” ולפעמים בבקרים מתנהל עם הצבא  “משחק של חתול ועכבר”.

50 מטר משם המשחק נמשך, המכונית הצבאית מגיעה והפועלים והמוניות נעלמים כהרף עין. תנועת האנשים על ההר משנה כיוון והם עוברים את הגדר במקום אחר.

ליד אחת הפרצות נחשפנו לתמונה סוריאליסטית : בצד הישראלי של הפרצה יושבים חיילים וממול בצד הפלסטיני יושבים הפועלים על הסלעים. מחכים מי יסתלק קודם.

6.35 – מחסום ברטעה  המוניות הריקות מנוסעים עברו לחניון העליון ליד פתח השרוול החדש, אבל כאן שקט ורק הפועלים המעטים (יחסית) שעובדים במרחב התפר  עוברים. אחד העוברים מספר לנו שלמרות מיעוט העוברים יש עיכובים גדולים בתוך הטרמינל. בדיקת התיקים על המסוע מתעכבת, המאבטחים עוצרים את המעבר להחלפת משמרת ולפטפוט. הוא מאיץ בנו: “תרשמי את זה,  יש בחורים ובחורות שעושים סבבה על ערבים” .

בעוד כשעה יתחילו לעבור הסוחרים ועובדי המשתלה, שעובדים בברטעה המזרחית. הקיוסק שנפתח בעבר כבר ב-5.00 בבוקר נפתח היום רק עכשיו.

פנה אלינו אדם שגר בזבדה  ZABDE שיש לו משפחה במרחב התפר. הוא היה בעל אישור מעבר בתוקף עד שנת 2023 אבל האישור בוטל. הפנינו אותו לסילביה בתקווה שתוכל לעזור לו.

במגרש החניה העליון פייר הנהג שלנו משוחח עם הנהגים הפלסטינים והם מספרים לו על התנחלות בלתי חוקית – מתנחלים עולים עם קרוון בודד, דגל ישראל ואקדח לשטחים ריקים של הפלסטינים ומתיישבים שם. הם גם מספרים לו שליד המחסום  החקלאי טייבה-רומנה יש פרצה שהעולם התחתון של אום אל פחם השתלט עליה והוא גובה כמה שקלים מכל פלסטיני שעובר שם.

7.10 – מחסום טורה  המחסום שאמור להפתח היום ב-7.00 עדיין סגור. אדם אחד שממהר לעבודה בג’נין ממתין בסבלנות. הוא למד “לא להתלונן אלא לחכות בשקט ולסבול.” החיילים הופיעו ב-7.15 אבל לא היה להם מפתח. בינתיים מתאספים עוד אנשים בשני צידי המחסום. ב-7.30 מגיע המפתח והמחסום נפתח.