קלנדיה - אל הלכלוך והאשפה בכל מקום מתווספות עכשיו המסכות המשומשות
ירושלים המערבית מתעוררת לאיטה כאשר אני אוספת את חנה בשעה 6. רבע שעה אח”כ בקלנדיה כבר אמצע היום… הכיכר שלפני המחסום מלאה מכוניות הבאות לאסוף עובדים וביניהן משתלבות המכוניות המגיעות מקלנדיה לאחר שעברו במחסום כלי הרכב. צילמנו מלמטה (ממרחק מה) את גשר הולכי הרגל והאנשים החוצים עליו, ואח”כ צילמנו מהגשר את התנועה סביב הכיכר.
הפלסטינים כנראה לא מאמינים במסכות. לכולם יש מסכות, אך רובן על הסנטר, ביד או בכיס. כשהם נכנסים למתקן המחסום הם חייבים לעטות מסכות, וגם אח”כ בירושלים עצמה. אך כאן, רגע לפני ורגע אחרי שעוברים את המחסום רק בודדים עדיין עוטים את המסכה על הפה ועל האף כנדרש. אז מה עושים עם המסכה כשחוזרים חזרה מירושלים לקלנדיה? המעבר לכיוון זה הוא מקורה בין קרוסלות בהתחלה ובסוף. חלק משליכים את המסכה על הרצפה (למה לא שמו שם פח אשפה? מי יודע???). רבים תולים את המסכות על העמודים שבין הקרוסלות וכך מתקבלת התמונה הסוריאליסטית.
כאשר עברנו לצד הפלסטיני ראינו שבאזור המחסום דווקא הוסיפו פחי אשפה גדולים, שמשמשים כנראה את הרוכלים שמוכרים ירקות ופירות בשעות מאוחרות יותר. אבל אין מספיק פחים, אז הארגזים והאשפה מתגוללים ליד הפחים העולים על גדותיהם.
ידידנו אבו רמזי עומד עם עגלתו בחניון ומוכר בייגלה, ביצים קשות וכדורי פלאפל גדולים. כשאנחנו מתקרבות הוא מרים את המסכה כך שתכסה גם את האף… אנשים שעברו מדברים איתו. אם הבנו נכון היו כאלה שמתחו ביקורת על כך שהוא מדבר עם היהודיות, אבל הוא מסביר להם שאנחנו עוזרות לאנשים ושאנחנו חברות שלו! כמו כן הוא לא שוכח לדרוש בשלומה של נתניה, אותה לא ראה מזמן. הפרנסה קשה ובמיוחד בימי הקורונה. רוב הזמן יושבים בבית וחוששים לצאת. הנכדים שלו שגרים עימו הולכים כעת לבית הספר, אחרי שהיו חודשים רבים בבית (רמדאן, קורונה וחופש גדול גם יחד).
התנועה במחסום זורמת בד”כ. היה רגע שסגרו את הכניסות והחלו להיווצר תורים, אך תיכף אח”כ פתחו והתורים נעלמו. כנראה מנסים לווסת את מספר הנכנסים לתוך המבנה בגלל הקורונה.
הלכנו לקנות כוס תה בקיוסק. על העמדה הסמוכה לו המשמשת בד”כ את החניה נתלה שלט של ראפת פיאלה המציע שירותי משרד לטיפול בעניינים שונים מול המת”ק.
בסביבות שבע נכנסנו למחסום ועברנו תוך מספר דקות ללא עיכובים.
בדרכנו הלוך שמנו לב לכך שניקו את האזור שמדרום לכיכר. לשם שינוי ניקו אפילו מאחורי גדר האבן הנמוכה, עליה אנשים נוהגים לשבת ולשתות ואח”כ להשליך את הכוסות והאשפה מעבר לגדר. בעבר גם כשניקו את המדרכה מעולם לא ראינו שניקו מעבר לגדר. אולי האשפה פשוט עלתה על גדותיה…
בצד השני לעומת זאת הטינופת חוגגת. אולי החלק הצמוד למחסום אינו באחריות העיריה. נכון לעכשיו נראה שאיש לא מנקה שם. ביתן השירותים סגור ולידו מתגוללת אשפה, אפילו חתול שחור מסרב להתקרב…
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-