קלנדיה - הלוואי שכל בוקר יהיה כך
בוקר כמו שצריך
בדרך מהחניון למחסום, דיברנו על מצב התחלואה הקשה בגדה כדי להזכיר לעצמנו להיזהר ולשמור מרחק בשיחות עם פלסטינים ובתורים, אם יש, כי רק בשבוע האחרון ישראל התחילה לחסן את הפלסטינים בגדה שיש להם היתר להיכנס לעבודה בישראל. הגענו ליעד בשעה 6:00 ובהתחלה חשבנו שהמחסום ריק לגמרי. אולם כאשר התקרבנו יותר למדרגות ראינו זרם דל אבל מתמיד של אנשים מגיעים מהכניסה היחידה למתחם מצד מזרח. מלבד כמה דקות בין 6:30 ל-6:45, לערך, שלוש הכניסות לבניין היו פתוחות (רק האמצעי היה סגור בזמן הזה). ויותר קרוב לשעה 7:00 הזרם גדל אבל אף פעם לא עד כדי כך שנוצרו תורים. בקיצור, זרם מתמיד פנימה ממש כמו בימי חנוכת המחסום החדש.
גם הפקק בכיוון מחסום הרכבים היה מתמיד ומאוד רעשני הבוקר.
אף אחד לא ניגש אלינו לבקש עזרה כלשהי. בקרנו אצל אבו רמזי מוכר הבייגלה בכניסה למתחם והכל טוב אצלו.
עזבנו בשעה 7:15, כאשר הזרם פחת, והמעבר בפנים היה קל ומהיר עד שהגענו לבידוק המסמכים. שם היה תור של אנשים שאין להם היתרים ביומטרים וחייב להראות את המסמך המתאים לחייל שעומד בבודקה ולקבל אישור (הנד ראש) להתקדם. כמובן שלא שמרו מרחק בתור הזה, אבל עמדנו שם כמה דקות בלבד.
הלוואי שכל בוקר יהיה כך בקלנדיה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-31-2026קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
-