קלנדיה - כמו שאתם זרקתם את נתניהו אנחנו נזרוק את אבו מאזן
מה שהיה בגדר שמועה אודות בניית התנחלות חדשה בשטחו של שדה התעופה הולך ומתממש.
השטח שעל פי תכנית טרמפ היה אמור להפוך לאזור תיירות עבור פלסטינים, שינה כוון לבניית שכונה גדולה מאד עבור יהודים.
הכלים הכבדים קודמו והחפירות מתקדמות בקצב הולך וגובר. הם עובדים כל כך קרוב לחומה שהרעש חודר ומפריע את מנוחתם ושנתם של תושבי מחנה הפליטים החל משעות הבוקר המוקדמות. (https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.8553130)
על אירועי הימים האחרונים בשטחי פלסטין כולם מדברים וסופקים כפיים ומנידים בראשם ואומרים שסופו של אבו-מאזן שהוא זה שגרם לרצח הגיבור ניזאר בנאת קרוב מתמיד.
כמו שאתם זרקתם את נתניהו אנחנו נזרוק את אבו מאזן, אומרים ומקללים את ראש הרש”פ.
החרון הזה בתגובה לרצח פלסטיני בידי כוחות השיטור הפלסטינים לעומת סוג של השלמה, כמעט כאילו זו דרכו של עולם שפלסטינים נרצחים בידי ישראלים, מזכיר לי מעשה שהיה כשחבר שלי שהיה לו בית מוקף גינה מטופחת ומעת לעת היה נופל קורבן לפריצת חיילים לביתו לשם מיפוי/סריקה/חיפושי אמל”ח או סתם לשם השעשוע, החליט בעצת אשתו, בשל הפגיעות הנפשיות בילדיהם, לעבור לדירה בבית רב קומות בשכונה אחרת. לא הייתה גינה לשבת בה אבל לפחות היה סוג של ביטחון בלילות.
יום אחד כוח של המשטרה הפלסטינית פרץ לביתו הנוכחי וביצע פוגרום.
לא פוגרום כמו שהיהודים עשו ובכל זאת.
- אני יודע מי אחראי ומי נתן את הפקודה, זה מישהו ששונא אותי, אני אהרוג אותו, אמר החבר.
- אתה לא, אמרתי, אתה לא תפתח שרשרת של שפיכות דמים,
- אני אהרוג אותו, חזר ואמר וחזר. זה הרבה יותר כואב והרבה יותר פוגע, כי הם משלנו, הם זה אנחנו, הם זה לא כמו היהודים שהם לא אחים. כשהוא ייפול לי לידיים – אני אהרוג אותו.
מעולם, אבל מעולם, לא שמחו אתי כל כך החיילים והמאבטחים כשעברתי במחסום כמו בפעם הזאת.
רק כשבאתי אל סופו של מסלול הבידוק, רק לקראת היציאה, נזכרתי ששעה קודם קניתי מחאלד שאותו אני מכירה ואתו אני מיודדת מאז היה בן 7, והיום הוא בן קרוב לעשרים, קופיף ירוק שחאלד הצמיד אותו לצווארי.
בזכות אותו קופיף זכיתי לחיוכים ונפנופי ידיים ולשמחה רבה בעיניי ובפני כל הבודקים והשומרים במהלך המעבר במחסום, וכל אלו שברגיל מעכבים אותי ונוזפים בי וחוקרים אותי למה באתי מהצד האסור ליהודים, “הצד האדום”, ומספרים כמה מסוכן שם החליפו את הזעם בגיל.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-