בקעת הירדן - המרעה עבר בשלום ללא הפרעה של חיילים ומתנחלים
7 בבוקר, הכנות אחרונות לפני היציאה למרעה. במאהל, עסוקים בהכנת הגבינות. השלב הבא, המלחה ואחסון.
האכלת הטליים וכינוס העדר ליציאה.
יציאה לכיוון דרום, עוברים שטח מישורי ולאחריו הגבעות. עדיין שטחים נרחבים יבשים אך יש סימנים ראשונים של צמחיה שלאחר הגשם הראשון. קבצים של עלי עירית ללא עמוד התפרחת שיגיח מאוחר יותר בעונת הגשמים. (בעלים הטריים רעלים המגנים מפני רעייה אינטנסיבית). מעט סתווניות מקשטות בוורוד עז את השטח. במישור, בעיקר בשביל המוליך את המאהל שפע של נבטוטי חוביזה. בהמשך עונת הגשמים יגבהו לגובה של כ 2 מ’ ויהוו כעין גדר חיה משני צידי השביל.
העדר מכיר את הדרך, נע בשורות שמתמזגות ונפרדות. ב., הרועה מאחור. אין חמור שמלווה בדרך כלל את העדרים. מחירו של חמור כ 900 שח. לאחרונה מתו לב. 2 חמורים, ואינו רוצה להסתכן בעוד חמור. מסתדר ללא חמור. לעתים הסוס שהוא מגדל, מלווה את העדר, אך לא הפעם. עדת כלבים השוהים במאהל, מלווה אותנו.
העדר מושך עוד ועוד לכיוון דרום וב. מכוון בקריאותיו את הסוטים מהדרך, והם נענים לקריאותיו.
בדרך הבחנו בכמה ספרי כיס שכנראה מחלקים לחיילים ונעזבו בשטח. הכותרת “פתח לנו את השער” ותת הכותרת “פרקי סליחות מבוארים לחיילי צה”ל”.
ב. מנצל את מ. לטיפול רפואי. לכבשה מהעדר התפתחה מורסה ענקית בזפק, למעין שק של כליטר. במשך כחודש חיכה עד שכל הנוזל הצמיג יתרכז וכעת הגיע הזמן לנקות. ב. השכיב את הכבשה ומ. אחזה בפלג גופה האחורי. ב. ניקב את השק וסחט ממנו כמויות עצומות של נוזל צמיג ירקרק. לאחר מכן במאהל ייחטא את אזור הנקב במי מלח.
העדר המשיך לנוע לאזור המטווחים. אזור האימונים של החיילים מהבסיס הצבאי הקרוב. מעבר לכביש, על הגבעות שמשקיפות על המחנה ומתחם המטווחים. לדברי ב. הוא אינו מגיע לשם ללא מלווים. לפתע נשמע מטח יריות עז שנמשך דקות ארוכות. מדי פעם חזר המטח והפר את הדממה. נראה, שלכבשים, קולות הרעם של המטחים לא הפריעו, והם המשיכו ללחך את העשב הדל שהיה באותו אזור. העזים, שמהווים קבוצה קטנה מהעדר, התרחקו ללחך ענפי שיזף רעננים.
לאחר כ 3 שעות חזרנו למאהל. המרעה עבר בשלום ללא הפרעה של חיילים ומתנחלים.
במאהל, התגייסנו יחד עם כל המשפחה, למלא את השקתות בחציר. העדר כונס בינתיים לדיר עד לסיום המטלה ובינתיים התרנגולות שמסתובבות בשטח נהנו משפע המזון ללא תחרות.
בדרך חזרה ירדנו מכביש אלון בכיוון לאיתמר ועלינו על ג’בל ג’דוע או רכס הגבעונים. (מכונה גם רכס איתמר). הכביש הסלול שבו נסענו עורר את השתאותי. זה כביש שמחבר את איתמר ואת המאחזים שבגבעות (גבעת ארנון, ינוח, מצפה 3 הימים…) עם כביש אלון 508. במפות הוא מסומן בחלק מהדרך כשביל. למעשה ניתן להגיע כך להתנחלות איתמר ללא מחסום בדרך).
יצאנו מאיתמר דרך המחסום ועברנו דרך חווארה. בדרך ראינו את העבודות הנרחבות לצורך סלילת הכביש העוקף חווארה.
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Nurit PopperDec-16-2027נורית מאויימת על ידי המתנחלים מקרוב
-



