קלנדיה - משמרת ביום שישי
משמרת ביום שישי
לפי המלצת ידיד פלסטיני יצאנו לקלנדיה ביום שישי וגם בשעה 9:00, במקום 6:00 כי ששי הוא יום מנוחה לאוכלוסייה הפלסטינית ואנשים עוברים את המחסום בשעה יותר מאוחרת כדי לבקר משפחה, ללכת להתפלל במסגד אל-אקצא, לעשות שופינג וכדומה. כאשר הגענו קצת אחרי 9:00 החניון בצד הפלסטיני של המחסום כבר היה הרבה יותר מלא מאשר בפעם הקודמת שחנינו שם, בשעה 6:00 ביום עבודה רגיל, כאשר יש זרם חזק של פועלים דרך המחסום.
כאשר הגענו לבניין המחסום עצמו ראינו מיד שרק אחד משלושת הכניסות לבניין היה פתוח, על אף זרם מתמיד של האנשים המגיעים. אחרי כ-10 דקות, כאשר ראינו שה”סלאלום” (המסלול המפותל והצר שמוביל לכניסה לבניין) התחיל להתמלא, התקרבנו עד כמה שיכולנו לקרוסלה העומדת בסוף המסלול, בכניסה לבניין עצמו, כדי לראות מה המצב בתוך חדר ההמתנה הקטנה יחסית אשר ממנו עוברים סוף-סוף לאולם הבידוק עצמו. מנקודת תצפית הזאת נדהמנו לראות שחדר ההמתנה היה מלא אנשים עד אפס מקום—כסרדינים—ממש בשיא של מגפת האומיקרון. כיוון שהקרוסלה שמובילה לחדר זה היא בשליטת החיילים שיכולים לראות מה המצב בחדר הקטן ולווסת אל הכניסה אליו, לא הבנו את ההיגיון מאחורי ההחלטה לתת לחדר להתמלא.
לכן החלטנו לא להכניס את עצמנו למצב המסכנת בריאות הזה ובמקום לעבור את מסלול הבידוק (לצורך הדו”ח) חזרנו ישר לחניון בצד הפלסטיני. השעה כבר היה אחרי 10:00 והחניון היה מלא כמעט עד אפס מקום, כך שמי שהיה מגיע באוטו אחרי כן עם כוונה להמשיך ולנסוע לתפילות בחראם א-שריף באוטובוס או מונית היה מתקשה מאוד למצוא מקום חניה באזור הקרוב למחסום.
משם נסענו בדרך הארוכה דרך מחסום חיזמה (לרכבים ישראליים בלבד) לפסגת זאב וסיירנו שם כדי למצוא מקום מתאים לחנות בדרך למשמרת ביום חול ומשם לקחת מונית למחסום. בצד הישראלי של המחסום יש מחסור במקומות חניה ובשעה שהמשמרת שלנו מסתיימת, יש פקקים בשתי הדרכים היחידות למזרח ירושלים: מחסום הרכבים בקלנדיה והדרך הארוכה דרך מחסום חיזמה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-