במחסום ברטעה-ריחן בשעה 0550 הסככה/מכלאה המובילה אל הקרוסלות ומשם לטרמינל – היתה ריקה. תוך 10-15 דקות הסככה התמלאה באנשים עד גדותיה והחוצה. באותו זמן, המעבר מן הסככה אל הטרמינל נפסק. כאמור, כעבור כרבע שעה המעבר נפתח, אנשים מיהרו דרך הקרוסלות קדימה אל הטרמינל והסככה שוב התרוקנה (והטרמינל התמלא). נראה כמו עצירה יזומה: למלא ולרוקן… ותוך כדי לאפשר לטרמינל להתפנות. המעבר מהחניון הפלסטיני התחתון אל החניון העליון במרחב התפר לקח כ 20 דקות. בשיחה עם אחד ממנהלי המחסום בשבוע שעבר הוא הזכיר לי שבנתב”ג מחכים יותר זמן. ההשוואה וההצדקה הבלתי נמנעות. כאילו הדרך לעבודה יום יום היא כמו נסיעה לחו”ל פעם ב… בכל אופן הבוקר לא היתה כל מהומה ולא נשמעו תלונות.

צעיר מאזור טולכרם איבד את הכרטיס המגנטי יחד עם תעודת הזהות. במחסום הודיעו לו (לפני שהחזירו אותו לאחור), שנקבע לו תור לחידוש המסמכים רק בעוד 20 יום. עד אז שישכח מלצאת לעבודה. צעיר אחר קיבל מנטע את הפתק עם הפרטים של סילביה, בהקשר למניעת שב”כ שלו.כולם מתגעגעים לפרצות בגדר.

במחסום יעבד-דותן בשעה 0645 יעבד לא נראו חיילים והתנועה הדלילה התנהלה בלי הפרעה.

במחסום עאנין (נפתח לחקלאים פעמיים בשבוע) בשעה 0655 חיכו כ-50 איש ושני טרקטורים לפתיחת המחסום. בתקופת הפרצות הפעילוֹת איש לא חיכה לחיילים חוץ מטרקטוריסט אחד או שניים. בשעה שבע פחות 2 דקות החיילים  החלו להעביר את הקהל. לא כולם עברו, מספר צעירים סורבו בטענה שלא שילמו קנס תחבורה.

הפירצה הגדולה במחסום נסתמה בתלתלית ובנוסף בנוכחות קבועה יום ולילה של נחלאים. בשאר ימות השבוע יש לשער שהם מתייבשים שם מחוסר מעש.

נפתחה הרשמה להימור מתי יחזרו הפרצות לגדר. היה טוב ומועיל משני עברי הגדר, חבל רק שזה מצטלם רע.