קלנדיה - לראעד ת.ז. ירוקה ומוגדר כתושב פלסטין בעוד שלאשתו ת.ז. כחולה והיא מוגדרת כתושבת ירושלים
ישבתי עם ראעד בצל החומה הקרויה “חומת ההפרדה” שבפועל הינה חומת האפרטהייד.
ראעד כבר אינו ילד, גם נער איננו, ראעד הוא אדם בוגר, יש לו אישה וארבעה ילדים לפרנס.
אלא שלחוקי השלטון ראעד אינו חוקי בביתו, הוא מודר ממשפחתו מתוקף “חוק האזרחות” שהוא בפועל חוק לפירוק משפחות ולהריסת חייהם של בני אדם רבים מספור.
לראעד שנולד וגדל בפלסטין יש ת.ז. ירוקה בעוד שלאשתו, שנולדה וגדלה במזרח ירושלים יש ת.ז. כחולה. הוא מוגדר כתושב פלסטין בעוד היא מוגדרת כתושבת ירושלים, למרות שמספר לא רב של קילומטרים מפרידים בין הכאן לשם, מבחינת זכויות אדם מפרידות ביניהם שנות אור.
עצם קיומו של חוק האזרחות ומימושו ביד קשה, מבליט את האפרטהייד שהנהיגה ישראל בין הים לירדן על בסיס דתם ומוצאם של תושביה, כי הזכויות שמוקנות בנדיבות למי שנולד לאם יהודייה או ספק יהודייה (על פי חוק השבות) בכל אחת ממדינות הים, נמנע מתושבי הארץ הזאת שנולדו לבנות דת אחרת.
לאורך שנות נישואיו היה ראעד מתגנב לעתים קרובות לתחומי ישראל כדי לשהות עם משפחתו וכדי לעבוד ולפרנסם. הוא עבד בבניין על כל תחומיו וגם כיום יש לו מכרים רבים בין הקבלנים שמבקשים להעסיקו ומחכים לבואו.
חמישים ואחת פעמים נתפס וחמישים ואחת פעמים נשפט ונכלא.
במצטבר ישב ראעד אחת עשרה שנים בכלא.
- באיזה כלא היית ראעד? שאלתי,
- באיזה לא? ענה.
בין לבין, בהיותו כלוא למד עברית, למד לדבר ולמד לקרוא ולכתוב. כשהושלם לימודו היה לעוזר הוראה ואחרי שנים היה למורה.
תקופות החופש של ראעד היו תמיד תלויות על בלימה, עד הפעם הבאה, עד ששוב ייתפס.
ראעד שלמד בכלא לא רק עברית אלא גם פרק בזכויות אדם ובהלכות החוק, יודע שכתוב:
“גברים תושבי השטחים מעל גיל 35, ונשים תושבות השטחים מעל גיל 25, יכולים לקבל היתרי שהיה בישראל, כדי למנוע הפרדתם מבני זוגם, השוהים בישראל כדין. חריג זה נסמך על הערכת גורמי הביטחון, לפיה הסכנה הנשקפת מאנשים בגילאים אלה נמוכה יחסית”.
הוא שמעולם לא באמת היה סכנה ביטחונית כבר עונה לקריטריון הגיל והמצב המשפחתי והשקיע סכום כסף גדול, גדול מאד, בשכירת עו”ד כדי שיעזור לו לשנות את מעמדו האישי.
בינתיים ובמקביל הגיש בקשה לקבלת אישור מעבר לשם עבודה, עד אז, עד שיוכל לחצות את החומה ולעבוד כבנאי הוא עם שניים מילדיו עובדים ברוכלות בצדו הפלסטיני של מחסום קלנדיה,
נכון שראעד הוא אדם פרטי והוא מאה אחוז לעצמו, אבל הוא אינו חריג אלא מייצג אלפים רבים של בני אדם שמנסים בכל דרך ובכל מעודם לשרוד במציאות כאוטית מגבילה וחוסמת.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-
