סמדר בקר (צופה ומדווחת) עם מוחמד דבסאן אנחנו בדרכנו לבקר את שיח’ סעיד בא-רכיז, הסמוכה לתוואני. הדרך לשם, על כביש 317 עמוסה בדגלי ישראל וניתן לראות את זה על פני מספר קילומטרים. חס וחלילה שלא נדע מי השולט פה. בכניסה לתוואני רכשנו מצרכי מזון בחנות המכולת עבור המשפחה. שיח’ סעיד ונשותיו מקבלים את פנינו בברכה. שני פעילים בינלאומיים שהיו מול על גבעה, מגיעים לבדוק מי אנחנו. בשיחה עם אחד מהם (מארה"ב) מסתבר שלנו בלילה אצל המשפחה ונשארו בסביבה לתצפת ולשמור. אנחנו יושבים בחדרו של השיח’ והוא מספר שלפני כחודש, עמיחי שילה, בעלי החווה-מאחז, דרומא, בליווי שני מתנחלים נוספים, הגיעו במטרה להרוס את הגדר סביב שטח ביתם. כשהתקרבו אליהם שיח’ סעיד, בנו והשכן, אחד המתנחלים זרק עליהם גז פלפל. הבן אליאס והשכן נפגעו ונאלצו ללכת למרפאה לקבל טיפול רפואי. על המתנדבים הבינלאומיים ששהו שם אסרו לצלם ולתעד. עמיחי התקשר לצבא, ומיד הגיעו חמישה חיילים, גרשו את המתנדבים ורצו לעצור את שיח’ סעיד, ללא כל סיבה והסבר. החיילים היכו את שיח’ סעיד עד זוב דם, אדם קטוע רגל בעקבות ירי אכזרי של ב. בודנהיימר, רבש"ץ אביגיל. המצב החמור גרם לחיילים לעזוב את המקום. עוד ארוע, אחד מרבים, כשהדפוס החוזר, מתנחלים אלימים ואכזריים מגיעים לבית של פלסטינים, פולשים, הורסים, מכים, לפעמים יורים, ומי שמטילים עליו את האשמה הם מי שפלשו אליו. בדרכנו חזרה על יד המועצה האזורית דרום הר חברון, עצרנו לצלם שלט ענק המפרסם את חוות מיתרים הסמוכה. בעל החווה-מאחז, ינון לוי, רוצח עודה הד'אלין מאום אל ח'יר. #זההכיבוש
A Palestinian resident
01/05/2026
