דו"ח אמנסטי מאשים את ישראל באפרטהייד בכל שטחה; ישראל: "שקרים של ארגוני טרור" | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

דו"ח אמנסטי מאשים את ישראל באפרטהייד בכל שטחה; ישראל: "שקרים של ארגוני טרור"

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
שלישי, 1 פברואר, 2022

 

ניתוח הדוח והתגובות אליו - כתבה בעיתון "הארץ"

מאת:  הגר שיזף, יהונתן ליס, ג'קי חורי

1.2.2022

 

 

שוטרי מג"ב מתעמתים עם תושבים בפזורה, בחודש שעבר. לפי הדו"ח, בכפרים הבלתי מוכרים בא לידי ביטוי היחס המפלה כלפי ערבים אזרחי ישראלצילום: אליהו הרשקוביץ

 

דו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שפורסם היום (שלישי) מאשים את ישראל בביצוע אפרטהייד נגד פלסטינים בכל שטחה - הן בגדה ובעזה, והן בתחומי הקו הירוק נגד ערבים אזרחי ישראל. האפרטהייד מוגדר על פי אמנת רומא כפשע נגד האנושות, והגדרתו נשענת על שלושה רכיבים: כוונה לשמר שליטה של קבוצה גזעית אחת על אחרת, דיכוי שיטתי של הקבוצה ומעשים לא אנושיים. משרד החוץ פרסם אתמול הודעת גינוי חריפה, שבה צוטט השר יאיר לפיד אומר כי אמנסטי אינטרנשיונל "מצטט שקרים שמפיצים ארגוני טרור". בהודעה נכתב כי מדינת ישראל דוחה את הטענות שמופיעות בדו"ח: "זה ניסיון למכור סחורה פגומה באריזה חדשה. חזרה על שקר של ארגוני שנאה שוב ושוב אינה הופכת את השקר למציאות, אלא הופכת את אמנסטי לארגון לא לגיטימי".

הארגון קורא לבית הדין הפלילי הבינלאומי לשקול לכלול את פשע האפרטהייד במסגרת חקירתו הנוכחית נגד ישראל, ולמועצת הביטחון של האו"ם להטיל אמברגו נשק על ישראל. זאת, בעיקר בשל הירי לעבר מפגינים מול הגדר בעזה. עם זאת, הדו"ח כמעט ואינו מתייחס לאלימות פלסטינית כלפי ישראלים ובכל מקרה נמנע מלכנותה "טרור". ישנם איזכורים מועטים ללחימה עם חמאס  ולמחאות בערים המעורבות בחודש מאי מתייחס כהפגנות לא אלימות, ומזכיר באגביות "אלימות בין-קהילתית".

הדו"ח, שנקרא "האפרטהייד הישראלי נגד פלסטינים: מערכת אכזרית של דיכוי ופשע נגד האנושות" ונפרש על 211 עמודים, סוקר שורה של צעדים ומדיניות של ישראל כלפי פלסטינים, ובהם הפקעת קרקעות, הריגה בלתי חוקית, העברה כפויה, מגבלות תנועה ומניעת אזרחות. כל הגורמים הללו יחד, נכתב בדו"ח, מתגבשים לכדי פשע האפרטהייד. מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלמר, אמרה כי הדו"ח חושף את ההיקף האמיתי של משטר האפרטהייד בישראל. "בין אם הם חיים בעזה, מזרח ירושלים ושאר הגדה המערבית או בישראל עצמה, פלסטינים זוכים ליחס של קבוצה גזעית נחותה וזכויותיהם נמנעות מהם באופן עקבי".

במשרד החוץ סירבו, עקרונית, להתמודד עם טענות ספציפיות שמעלה הדו"ח. במשרד לא מכחישים את מהימנותם של חלק מהדיווחים המופיעים בו, אך טוענים שאלו נאספו באופן מגמתי תוך התעלמות מהטרור הפלסטיני שגרר את ההתנהלות הישראלית, ההתמודדות הביטחונית וההקשר הרחב של הסכסוך. "הם לקחו פיסות של עובדות, חלקן הוצאו מחוץ להקשר וחלקן שגויות, חיברו אותן ביחד, התעלמו ממידע אחר וכינו את מה שיצא להם בכינוי 'אפרטהייד'", אמר דובר משרד החוץ, ליאור חייט. לדבריו, "זה חלק ממאמץ מתוזמר של ארגונים אנטי ישראלים להציג תמונה שבורה, להכפיש את ישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה. לא מדובר בביקורת על הכיבוש, אלא ביקורת על עצם הקיום של ישראל כמדינת הלאום היהודי".

ניידת בוערת בלוד, במהלך המהומות בחודש מאי. לפי משרד החוץ, "מבצעי האלימות ברחובות כונו בדו"ח 'מפגינים שוחרי שלום'"

ניידת בוערת בלוד, במהלך המהומות בחודש מאי. לפי משרד החוץ, "מבצעי האלימות ברחובות כונו בדו"ח 'מפגינים שוחרי שלום'"צילום: אבישג שאר-ישוב

במשרד החוץ מציינים עוד כי אמנסטי התעלמו במכוון מהעובדה שחלק ניכר מההתנהלות המיוחסת לישראל נעשתה כחלק מהתגוננות מהטרור שמופנה כלפיה משטחי הרשות הפלסטינית: "הם בכוונה התעלמו מהטרור. בכל פעם שמופיעה המילה טרור בדו"ח זה נעשה במרכאות. את מבצעי האלימות ברחובות בשומר חומות הם כינו 'מפגינים שוחרי שלום'. יש כאן התעלמות מכוונת מהעובדה שישראל מגיבה ביטחונית לאלימות, שהיא מרכיב משמעותי מאוד בסכסוך. אם אין אלימות פלסטינית, אפשר לומר שההתנהלות הישראלית בעייתית ואז הם מכנים אותה אפרטהייד", אמרו במשרד. 

 

הדו"ח נפתח בתיאור של אירועי מאי האחרונים, ומציין את נקודת הפתיחה שלהם בשביתה שערכו ערבים ופלסטינים בישראל, עזה והגדה ב-18 במאי. בישראל, נכתב בדו"ח, כוחות המשטרה ערכו מעצרים שרירותיים המוניים של מפגינים ולא הגנו על פלסטינים מתקיפות מאורגנות של תוקפים יהודים. את הלחימה בעזה מגדיר הדו"ח כ"התקפה צבאית אכזרית" שהחלה לאחר שקבוצות פלסטיניות חמושות ירו רקטות ללא הבחנה מעזה לישראל.

 

תקיפה של בניין בעזה בזמן מבצע שומר החומות, במאי. את הלחימה בעזה מגדיר הדו"ח "התקפה צבאית אכזרית"

תקיפה של בניין בעזה בזמן מבצע שומר החומות, במאי. את הלחימה בעזה מגדיר הדו"ח "התקפה צבאית אכזרית"צילום: MAJDI FATHI/NurPhoto via AFP
 

בדו"ח נכתב כי ישראל נוסדה תחת מדיניות מפורשת של שמירה על הגמוניה דמוגרפית-יהודית, תוך צמצום מספר הפלסטינים בשטחה. בהמשך, על פי הדו"ח, ישראל הרחיבה את המדיניות הזאת גם לגדה ולעזה, והיא ניכרת בין היתר במאמצים "לייהד" חלקים בישראל, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. הדו"ח טוען כי הרשויות הישראליות מתייחסות לפלסטינים כ"קבוצה גזעית נחותה, המוגדרת על ידי אי-יהדותם", ואף שמצבם של ערבים אזרחי ישראל טוב יותר - גם הם נתונים תחת אותה מערכת.

לפי הדו"ח, האפליה והדיכוי מתבטאים בין היתר בחוק הלאום, בשליטת ישראל במרשם האוכלוסין הפלסטיני, בשבריריות של מעמד התושבות של פלסטינים בירושלים ובעובדה כי פליטים פלסטינים לא מורשים לחזור לישראל. חוק איחוד משפחות גם הוא נסקר בדו"ח, כמו גם עינויים של השב"כ, מעצרים מינהליים והריגה לא חוקית של פלסטינים - כמו ירי לעבר מפגינים בגדר בעזה. לפי הדו"ח, "כללי הפתיחה באש והצהרות של גורמים רשמיים ישראלים משקפים מדיניות של לירות כדי להרוג או לגרום לנכות בקרב פלסטינים".

הפגנות מול הגדר בעזה, באוגוסט. לפי הדו"ח, "כללי הפתיחה באש והצהרות של גורמים רשמיים ישראלים משקפים מדיניות של לירות כדי להרוג או לגרום לנכות"

הפגנות מול הגדר בעזה, באוגוסט. לפי הדו"ח, "כללי הפתיחה באש והצהרות של גורמים רשמיים ישראלים משקפים מדיניות של לירות כדי להרוג או לגרום לנכות"צילום: Adel Hana / AP

 

הדו"ח מתייחס בקטגוריה של "הריגה בלתי חוקית" גם לירי במפגינים בהפגנות בשטחים. הדו"ח מציין כי במהלך ההפגנות הפלסטינים לעתים נוקטים ב"אלימות ברף התחתון כגון זריקת אבנים או סלעים על חיילים מבלי לסכן אותם באופן רציני", ובתגובה הכוחות הישראלים לעתים קרובות משתמשים באמצעים קטלניים כגון כדורי גומי וירי חי.

היחס המפלה כלפי ערבים אזרחי ישראל, לפי הדו"ח, בא לידי ביטוי בין היתר בכפרים הבלתי מוכרים בנגב שבהם התשתיות רעועות והגישה לבריאות וחינוך מוגבלת מאוד. לפי הארגון, פינוי פלסיטנים מבתיהם ונישולם הוא נדבך מרכזי ממערכת האפרטהייד של ישראל, ומזכיר הריסות בתים בנגב, במזרח ירושלים ובשטחי סי בגדה המערבית - וכן מניעה של היתרי בנייה. בדו"ח נכתב עוד כי מדיניות זו באה לידי ביטוי גם בכך שההתנחלויות מכסות כיום כ-10% משטח הגדה המערבית, ו-38% מקרקע פלסטינית במזרח ירושלים הופקעה בין 1967 ל-2017.

הטיעון כי מדיניות האפטרהייד חלה גם בתחומי הקו הירוק נשען בין היתר על כך שיהודים-ישראלים הם קבוצה מאוחדת מבחינת מעמד משפטי בחוק הישראלי, בעוד שאזרחי ישראל הערבים זוכים ליחס שונה מצד המדינה בשל היותם ערבים - כלומר על בסיס גזע. "מנהיגי ישראל בחרו להעניק בשיטתיות זכויות יתר לאזרחים יהודים, בחוק ובפועל, באמצעות חלוקת קרקעות ומשאבים", נכתב בדו"ח. השיטות שמזכיר הדו"ח בהקשר זה הן חוק השבות, הפקעה וחלוקה של קרקעות באופן לא שוויוני.

הפגנה בגדה המערבית, בספטמבר. לפי הדו"ח, חיילים ישראלים מגיבים באמצעים קטלניים נגד "אלימות ברף התחתון" נגד מפגינים

הפגנה בגדה המערבית, בספטמבר. לפי הדו"ח, חיילים ישראלים מגיבים באמצעים קטלניים נגד "אלימות ברף התחתון" נגד מפגיניםצילום: MOHAMAD TOROKMAN/רויטרס  

עוד עוסק הדו"ח במגבלות תנועה שהושתו על תושבי עזה ובמצור אשר הוביל למשבר הומניטרי, וכן להגבלות על היתרי כניסה לישראל ושליטה בגבולות כלפי פלסטינים בגדה המערבית. הדו"ח אף קורא לאפשר את שיבתם של פליטים פלסטינים וצאציהם לבתים שבהם גרו בישראל.

פרופ' יובל שני, מרצה למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, סבור שאין להכניס תחת אותה הגדרה את המתרחש בשטחים ואת המתרחש בישראל. "ההבחנה בין מה שמתרחש בשטחים לישראל רלוונטית.  אמנם מה שמתרחש בתוך ישראל מעלה בעיות של אפליה מבנית, אבל לקרוא לזה אפרטהייד זה קצת רחוק". עוד הוסיף שני כי "נשאלת השאלה מה נשתנה? בתוך הקו הירוק אפשר להגיד שנחקק חוק הלאום, אבל יש גם מגמה לכיוון ההפוך - דוגמת מעורבות של ערבים בקואליציה או החלטות ממשלה שנועדו לחזק אינטגרציה, כך שבישראל זה נראה לי קלוש". בנוגע לשטחים, הוא אומר, התשובה מורכבת יותר. לדבריו, כדי להגדיר את פשע האפרטהייד יש צורך ברכיב גזעי: "יש רצף של פעולות שהן בעייתיות מבחינת שלילת החירויות של פלסטינים ושל אפליה, אבל יש לי ספקות לגבי הדומיננטיות של הרכיב הגזעי, מאחר ויש גם הפרדה לאומית ולפחות בתפיסה גם טיעון בטחוני".

"מבחינת הדו"ח הזה כל הקיום של מדינת ישראל כמדינה יהודית שנותנת עדיפות לעלייה יהודית, לדוגמה, הוא אפרטהייד", אומרת פנינה שרביט-ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית. "חלק מהפתרון שהם מציגים הוא לאפשר את זכות השיבה - כך שיש ערבוב מוחלט בין הקונספט של אפרטהייד שהיא אפליה על רקע גזעי לבין סכסוך לאומי". לדבריה, "זה דו"ח מרחיק לכת שבו כמעט כל מדיניות של ישראל היא אפרטהייד, גם מול ערביי ישראל, כמובן תוך התעלמות מההיבטים המאזנים - נניח שלערבים אזרחי ישראל יש זכויות והם מצביעים או שבגדה יש רשות פלסטינית, גם אם הם מציגים משהו מזה הם מיד פוסלים את המשמעות שלו".

הדו"ח מתייחס להצדקה הביטחונית של ישראל וכותב שיש לישראל חובה תחת הדין הבין לאומי להגן על אזרחיה, אך טוען כי מרבית מה שמתואר בדו"ח לא יכול להיות מוצדק תחת נימוק זה. לפי הדו"ח, הרשויות הישראליות נוקטות במדיניות ש"מפלה פלסטינים באופן מכוון למשך תקופה ארוכה ובאופן אכזרי, באופן שאין לו בסיס ביטחוני סביר - אלא כדי לשלוט בפלסטינים ולנצל את משאביהם".

אנשי הארגון אומרים כי ביקשו להיפגש עם שר החוץ יאיר לפיד באוקטובר כדי לדון בין השאר בממצאי הדו"ח, אך בקשתם לפגישה מעולם לא נענתה. לפי הארגון, ישראל לא משיבה לפניותיו לתגובה על דו"חות מאז שנת 2012. עוד אמרו כי עותק של הדו"ח נשלח גם לראש הממשלה נפתלי בנט טרם הפרסום. עם זאת, במשרד החוץ מכחישים שהדו"ח הועבר ללשכת ראש הממשלה או אליהם לפני הפרסום.

לצד זאת, בכירים ישראלים הביעו בשבועות האחרונים חשש כי הגדרתה של ישראל כ"מדינת אפרטהייד" תזלוג לגופי חקירה של האו"ם. אחד מהגופים שעשויים לאמץ את הנרטיב הוא ועדת החקירה הקבועה לעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני של מועצת זכויות האדם של האו"ם, שצפויה לפרסם דו"ח משמעותי ביוני הקרוב. עוד לפי הבכירים, הכרזה כזאת עשויה לגרור גם לפגיעה במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ולהדיר אותה מאירועים בינלאומיים שונים - בהם תחרויות ספורט או אירועי תרבות. לדברי אחד הבכירים, "השנה הקרובה תהיה שנה קריטית במאמצים של אלה שעוסקים בדה-לגיטימציה של ישראל".

הרשות הפלסטינית בירכה על פרסום הדו"ח, ואמרה כי הוא מאשר "את המציאות האכזרית של גזענות מושרשת". עוד נמסר כי "הדו"ח מספק אישור מפורט למציאות שבה מדינה ישראל נבנתה כדי להנציח את השליטה היהודית הישראלית ולהבטיח את המשך המניעה של זכויות יסוד וזכויות לאומיות של העם הפלסטיני".

דו"חות קודמים שייחסו מדיניות אפרטהייד לישראל

Human Rights Watch, אפריל 2021
לפי הדו"ח, ישראל מבצעת פשעי אפרטהייד ורדיפה בשטחים. בדו"ח נכתב כי רכיבים של פשעי האפרטהייד מתקיימים אף בשטח ישראל - בין השאר באמצעות אפליה ממוסדת ויחס אל אזרחיה הערבים כאיום דמוגרפי

ארגון בצלם, ינואר 2021
הדו"ח אפיין את המשטר הישראלי בכללותו כמשטר אפרטהייד ויצא נגד ההבחנה בין המשטר הדמוקרטי בשטחי ישראל לשלטון הצבאי בגדה המערבית

ארגון יש דין, יולי 2020
חוות דעת של המשפטן מיכאל ספרד שלפיה בגדה המערבית מתבצע פשע האפרטהייד - הכולל ביצוע פרקטיקות המהוות "מעשים בלתי אנושיים" המהותיים להגדרה של המצב כאפרטהייד, בהם מניעת פיתוח, שלילת אזרחות, רדיפה של מתנגדי משטר והפקעה ונישול של קרקעות

ארגונים פלסטיניים, 2019
שורה של ארגונים פלסטיניים ומזרח-תיכוניים, בהם ארגון אל-חק שגנץ הכריז עליו באחרונה כארגון טרור, הגישו לאו"ם דו"ח שלפיו מעשיה של ישראל כלפי פלסטינים בישראל, השטחים והפליטים הגיעו לכדי פשע האפרטהייד