עופר - גזר דין, זריקת חפץ מבעיר
באולם מס' 2:
שופט: כמאל זהאר א-דין
ברשימת הדיונים 37 תיקים, כמעט כולם "תזכורת" שזה בדרך כלל בקשת הסנגורים לדחייה של הדיון או "הקראה", שאז שואלים את הנאשם אם הוא מבין את כתב האישום ואם הוא מודה בו, ואז קובעים מועד לדיונים הבאים ולטענות התביעה והסנגוריה.
למרות זאת, הדיונים שנכחנו בהם הסתיימו בגזרי דין. עד השעה 12:30 שאז יצאנו, הספיק השופט לדון ב-5 תיקים.
השופט מדבר בקול שקט מאוד ובערבית עם הנאשמים ועם עורכי דינם. היינו מברכות על כך, אבל במקרה הזה יצאנו בהפסד כי חלק של הדיונים לא הצלחנו לקלוט.
אבראהים מוחמד אבראהים אלחמור ת.ז. 411459639,
בן 23 ממחנה הפליטים דהיישה.
עד מעצרו עבד במסעדה בבית לחם ולמד באוניברסיטת אל קודס הפתוחה מינהל בריאות. הוא נעצר ב-5.7.17, כלומר לפני שנה וחצי, אבל יש לו עבר, כי משנת 2013 היה בכלא במשך שנתיים וחצי בגלל עבירה אחרת.
האישום: ייצור וזריקת חפץ מבעיר.
סנגור: עו"ד מוחמד שאהין.
באולם ישבה אמו העצובה של הנאשם והוא ניסה לעודד אותה.
כתב האישום נגדו הכיל סעיפים רבים משנת 2016 ו-2017 שכללו זריקת בקבוקי תבערה לעבר פילבוקס צבאי ולעבר מכוניות ישראליות, זריקת חפץ מבעיר לעבר אדם, זריקת אבנים לעבר כוחות הביטחון במהלך מה שנקרא בשפת בתי המשפט הצבאיים – הפרות סדר , וגם תכניות, יחד עם כמה מחבריו, לבצע פיגוע ירי לעבר רכב ישראלי.
רשימה ארוכה ומפורטת כזו ללא תאריכים וללא מראי מקום מעוררת כמובן את השאלה איך בדיוק נגבתה הודאתו, מאין, וגם ממי נאספה כל האינפורמציה הזו, ואיך הוא השתכנע גם לחתום על כל זה. התשובה לכל אלה נמצאת כנראה תחת ההגדרות "שיטות חקירה" ו"הפללות". וכנראה חקרו גם אחרים. אמו אמרה לי שאחד מחבריו כבר נשפט ל-11 חודש.
בהסדר הטיעון אבראהים נשפט ל-חמש וחצי שנות מאסר "במסגרת רמת הענישה המקובלת", והיות והוא נושא גם עונש של מאסר על תנאי מהמאסר הקודם, הוא נשפט גם ל-18 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים.
אנחנו שוב מזכירות שגזרי דין כאלה הם חלק מהמערכת המפוררת ומפרקת את החברה הפלסטינית. פרנסת המשפחה נפגעת מאוד, בני משפחה אחרים אינם יכולים לקבל אישורי כניסה לישראל או היתרי עבודה. היות ורוב הנאשמים והנשפטים הם צעירים מאוד, רמת ההשכלה והניסיון להתקדם בחיים באמצעות השכלה נדחה שוב ושוב.
כל הנאשמים האחרים שצפינו במשפטיהם היו מיוצגים על ידי עו"ד מוחמד שאהין.
הם נעצרו ונשפטו באותה המתכונת. יידוי חפצים, או זריקת חפץ מבעיר ונשפטו לתקופות מאסר של ששה או שבעה חודשים וקנס בצידם.
יצא מכלל זה: יוסף עווד מחמד עווד - ת.ז. 404787830
סנגור: עו"ד רסאן עבד אל האדי.
יוסף עווד משוחרר בערבות ובא מהבית. הוא בנו של קבלן בריכות אשר סיפר לנו שהוא בונה בריכות שחייה בכל ישראל מהצפון עד הדרום ואף שיבח את השחייה כעיסוק חיובי במיוחד בימי הקיץ ואף תיאר את בריכת השחייה שבנה בחצרו.
גם אנחנו חשבנו ששחייה זה דבר נהדר, אלא שככל הידוע לי, בעונה זו, המים לשימוש ביתי של משפחות פלסטיניות בשטחים באים מחביות המוצבות על גגות הבתים. את המים האלה הפלסטינים קונים בכסף רב. המים השייכים לפלסטינים, מאקוויפר ההר שהוא מאגר המים העיקרי הנמצא בגדה המערבית, מנוצלים ע"י ישראל עבור הישובים היהודים בתוך השטחים הכבושים.
אבל יוסף עווד לא נשפט על שום דבר שקשור במים. בשנת 2014 הוא היה מעורב בסכסוך בין משפחות. כתב האישום מתאר תיאור דרמטי של יוסף המתחבא בין השיחים ויורה באחד מבני המשפחה היריבה, שלדברי אביו הם משפחה של משת"פים, ובכלל אינם גרים בכפר אלא ברמלה.
הנה כי כן, בית המשפט הצבאי הוא ראי למציאות הכיבוש מאספקטים שונים – המים, הפרנסה, המשת"פים, הסכסוכים, ובתי המשפט שידם הארוכה מתערבת בכל הבט של החיים, גם הפרטיים.
בתום הדיון הלך יוסף עווד הביתה עם אביו, בלי קנס ובלי עונש.