מכיוון שג’ודי, הנהגת הקבועה, לא הגיעה נסענו הפעם ברכב עד אבו-דיס ומשם בטרנזיט לוואדי נאר דרך סוואחרה.

15:00 אבו-דיס  אנשים מעטים עוברים את החומה דרך השערים הסגורים ובצדי הפישפש החסום. אין חיילים. ליד המנזר חונה ג’יפ מג”ב ואח”כ גם טרנזיט משטרתי. רופא ממוקאסד מעוכב מפני שהנהג שהסיע אותו נבדק והוא דרוש בטחונית. המפקד אומר לנועה שהוא יעצר לחקירה כי הוא “מפקד התנזים באזור” (נראה לנו תמוה נוכח העובדה שלא אזקו אותו ולא הכניסו לרכב).הרופא מעוכב עד שתיגבה ממנו עדות. לא ניתן היה לדבר עם שניהם.

לפני המנזר שני חיילים, אחד מבוגר הנראה כמתנדב, בודקים תעודות של הנכנסים ויוצאים דרך המנזר. גבר אחד עם תעודת זהות פלסטינית כתומה ללא אישור מעבר נשלח חזרה. החייל הצעיר יותר רך דיבור ומנומס מאד אך מחזיק את הנשק דרום ומכוון. מחזה גרוטסקי עד מאיים נוכח ההתנהלות השלווה של האזרחים העוברים בזרם דליל.

עברנו במנזר ונסענו לקונטיינר. בסוואחרה נראית היטב החומה העוברת בנוף וסוגרת על הכפר.

16:00 קונטיינר עומס תנועה לכיוון בית לחם. בהגיענו תיזמנו כ-25 דקות. אח”כ הקצב משתפר. בכיוון הנגדי תנועה חלקה. המחסום עובד ברצף וביעילות. הפועלים החוזרים מכיוון סוואחרה מונחים לעקוף את הקרוסלות. לא כולם נבדקים, בכל זאת כשלושה מעוכבים מחכים לבדיקה ומשתחררים בהדרגה וכן שתי מוניות וטרנזיט אחד.בהגיענו אנו מבחינות בשני עצורים היושבים בג’יפ מג”ב. לשאלתנו עונה לנו ה. המפקד שהם מבוקשים. עוד ג’יפ מגיע וב- 16:25 הם נלקחים כל אחד ברכב נפרד .עזבנו ב- 17:00 .