חזרה לדף חיפוש דוחות

אום פאקרא בדרום הר חברון

צופות ומדווחות: מיכל (מדווחת ומצלמת) ואריאלה
25/06/2019
| בוקר

נסענו לראות את מחסום מיתר אחרי שסיימו ל”שפץ” אותו. לפני שנה הבטיח לנו מנהל המחסום שיבנו משהו יפה, מודרני, מכובד כמו טרמינל הראוי למעבר בני אדם.

אז לא. שוב גדרות ומכלאות. שוב ארכיטקטורה מזרח גרמנית מצלמות בלי סוף וקולו הנקבי של האח הגדול. הרבה זוהמה מסביב. שום דבר שמכבד אנשים שבאים בוקר בוקר לעשות בעבורנו את כל המלאכות שעם ישראל לא רוצה לעשות. שום דבר. מקום מכוער, מנוכר ומביש.

דווחנו ששוב היו הריסות. הפעם באום פאקרא גם כן לא רחוק מההתנחלות מעון.

שוב נסענו לפגוש את נאסר מא-תוואני שהוא וחבריו  הקימו לפני  כ-10שנים ארגון של אנשים מ-5 מהכפרים באזור: פכית, אום טובא, רקיז, אום פאקרא וחאלת אל דבע. חלק מהם היו יושבי מערות וסבלו מהתנכלויות של המנהל והמתנחלים. הם נדרשו להגיש תוכניות מתאר שאף פעם לא אושרו כמובן, בעוד שההתנחלויות מעון, כרמל, סוסיא ושמעה משגשגות ומתרחבות כל הזמן. הארגון נקרא :PASC Protection and sumud committee  והם הקימוהו כדי לתמוך,  לעזור ולארגן את החיים. רבים ברחו מפחד וחיו ביטא והם מצליחים לעזור להם לחזור לשפץ את המערות ולחיות על אדמתם השייכת להם מאות שנים. יש 36 מערות שצריך לשפץ. האזור ננטש מהרבה אנשים מ-2001 ועכשיו חוזרות המשפחות לאט לאט. באום פאקרא הקטן והעלוב הרסו מבנה ארעי ששימש לשיג.  נאסר לוקח אותנו למערה משופצת המשמשת מקום כינוס חד שבועי לוועדה הזאת .מקום נעים ומסודר. והוא מספר לנו את השתלשלות הארועים באזור:

יש עכשיו פעילות חברתית בהרבה ישובים  בשטחים הכבושים. הם קוראים לה תחדי (تحدي) שפרושה אתגר ומשמעה הקמת בתי ספר בעצמם בכל מיני כפרים קטנים בשטחי C שלא מקבלים אישורים לבנותם והילדים הקטנים הולכים קילומטרים ברגל ואף חוצים תמיד כביש סואן כדי ללכת לבי”ס אזורי כלשהו. הם ממספרים וקוראים לכל בית ספר שמצליחים להקים שוב ושוב למרות שנהרסים, תחדי 1, תחדי 2 וכו’.

כך מתריסים נגד מחדלי השליטים ומכיוון שהאנשים עוזרים אחד לשני ומתארגנים בצורה מעוררת כבוד להביא חשמל, מים ולסלול דרכים, הרשות החלה תומכת. אזורC  להזכירכן) .האזור נראה כמו מקום של אף אחד. מדינת ישראל יודעת על קיומו רק כדי להרוס.

עוד יום שמזדמזם בראשי: “כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ“.

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
      Daphna Jung
      Mar-16-2025
      סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
  • מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.

      • בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה. 

       עודכן אפריל 2021, מיכל צ'

      סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
      Daphna Jung
      Mar-16-2025
      סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
לתרומה