חזרה לדף חיפוש דוחות

אל-ח’דר, בית אומר, חלחול, נבי יונס. משטר ההיתרים-טרגדיות למשפחות

צופות ומדווחות: טובה שיד. וחיה א. (מדווחת)
20/04/2015
| בוקר

המסלול הקבוע שלנו בימי שני בבוקר, הוא על כביש 60, מירושלים עד הכניסה לחלחול (- נבי יוניס)

7.30 בכניסה לחוסן,  8.00 נשאש\בכניסה לאל ח’דר,  8.30 בכניסה לבית אומר, 9.00  נבי יונס\בכניסה לחלחול,  10.00 מת”ק עציון.

בתחנות הרגילות שלנו פגשנו אנשים שבאו להתייעץ בענייני מניעות משטרה, מניעות שב”כ ובעוד עניינים. הכוונה למניעת כניסה לישראל לכל צורך.

בין המקרים שפגשנו:

1.חאזם מבית אומר סיפר, שלפני שבועות אחדים באו בלילה ולקחו את בנו בן ה–21. הוא מואשם בזריקת אבנים. הבן – בכלא עופר. כבר 4 פעמים נדחה המשפט וכעת הוא אמור להתקיים ב 6.5.15. האבא ניסה למסור בגדים עבור בנו (כי הרי נלקח מהבית בלבוש שהיה עליו) – אבל מסרבים לקבל ממנו. גם עורך הדין לא הצליח (או לא רצה, או לא ניסה) להעביר את הבגדים. חאזם ביקש שנעביר עבורו.

חברותינו בצוות בתי במשפט אומרות שאי אפשר.

 

2. אליאס מבית לחם פגש אותנו בנשאש. הוא בכה בכי גדול במשך כ – 20 דקות ובקושי דיבר ונראה במצב של חרדה גמורה. זהו אדם בו 47 שאחראי על פרנסת משפחתו: אשתו, ארבעת ילדיו, הוריו ואח מוגבל תנועה שזקוק לטיפול רפואי מתמיד. האמא  עברה כנראה אירוע מוחי וגם היא זקוקה לטיפול מתמיד.

היו לו אישורי עבודה די רצופים, אבל ברווח שבין האישורים הוא נכנס לישראל ללא אישור, כדי לא להפסיד את מקום העבודה, ונתפס. כעת יש לו תיק פתוח ומניעת משטרה עד  11.6.16.

ואיך יתקיימו כל הנפשות האלו בינתיים??? יש לו על מה לבכות, וגם לאלו שלא בוכים – יש על מה לבכות.

 

3. מגיעים לידינו בין 10-15 רישומים פליליים בשבוע, ומהם עולה תמונת חייהם של המפרנסים הפלסטינים. לרוב הגברים הבוגרים בגדה יש רישומים פליליים  (- תעודות יושר בשם המכובס), כי נתפסו כשוהים בלתי חוקיים כשנכנסו לעבוד בלי אישור כניסה. חשבנו, שכדאי להעיף מבט על ההיסטוריה המשטרתית של אנשים “פליליים” אלו, לכן אולי נוסיף בכל פעם תמצית של “תעודת יושר” כזאת.

למשל:  סוהיב מביתוניא. בן 28

1. בינואר 2011 נפתח נגדו תיק על “תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו”. התיק נסגר מחוסר ראיות.

2. בנובמבר 2011 נשפט על שתי עברות של “כניסה לישראל שלא כחוק”. התיק נסגר מחוסר עניין לציבור.

3. באפריל 2012 נשפט על “כניסה לישראל שלא כחוק”. נכנס לכלא ל – 45 יום.

4. בדצמבר 2013 נפתח נגדו תיק על “כניסה לישראל שלא כחוק”. התיק נסגר מחוסר עניין לציבור.

5. העונש שלו מטעם המשטרה: הוא מנוע עד 7.9.2016 , מניעה שלא מאפשרת לו לקבל אישור עבודה ושכמעט אין סיכוי להסיר אותה.

הפחד של הכניסה בלי אישור, בדרך לא-דרך, הבהלה כשהם נתפסים, ההשפלות והאלימות שסופגים פעמים רבות בהזדמנויות אלה, והחוויה הקשה של כלא – כל זה כבר עבר על סוהיב בן ה–28, כמו על רבים אחרים בשטחים.

מהרישום הפלילי עולה, שסוהיב נכנס רק לשם עבודה ולא לשום דבר אחר ויש להניח שהעתיד עוד צופן לו עלילות דומות.

 

 

נחוץ לדעת:

כדי לברר מה עניינו של מנוע משטרה עליו להשיג:

       1. טופס  משוטר המת”ק, שם כתוב עד מתי האיש מוגבל כניסה ואיך חישבו את זמן ההגבלה. זהו עונש שהמשטרה שמה. לרוב הוא ארוך יותר מה”תנאי” ששם בית המשפט.

הגבלת הכניסה היא מניעת המשטרה.

        2.רישום פלילי  (- תעודת-יושר בשמו המכובס) שם כתובים כל התיקים שהיו לאיש במשטרה.

בלי כל הניירות האלו אי אפשר לדעת האם להגיש ערעור על המניעה (“רחמנות” בשפת העם) ומה לכתוב בו. הערעור, ב98% אינו עוזר.

את הרישום הפלילי  אפשר לקבל רק מתחנת משטרה. רק שלוש תחנות משטרה נגישות לפלסטינים: בחברון, בעציון וליד רמאללה. מרמאללה וצפונה – רק עם ייפוי כוח לעו”ד אפשר לקבל רישום פלילי עבור הפלסטינים.

את ה”טופס” אמורים לקבל משוטר המת”ק.

  • אזור עציון / גוש עציון*

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.

      היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.

      במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות  אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.

      חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים  (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.

      בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר)  העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.

       
  • אל-ח'דר

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60  (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.

      אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו  תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם  סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.  
  • בית אומר

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בתוך תחומי הכפר עובר כביש גוש עציון-חברון שהוא הציר המרכזי שבו עוברת התנועה ליישובי דרום הר חברון. מחסום נמצא בכניסה לכפר. בקטע כביש זה אירעו זריקות אבנים רבות. במרץ 2006 הוצא צו תפיסת קרקעות ל-25 דונם סביב היישוב לצורך הקמת "שטח ביטחון מיוחד" (שב"מ) וגדר התרעתית סביב ההתנחלות הסמוכה, כרמי צור.  בכפר מתקיימות הפגנות של תושבי הכפר נגד תפיסת הקרקעו, בהשתתפות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים. באפריל 2019, הופקעו עוד 401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת כביש העוקף את בית אומר ממזרח.  מ

  • מחסום גשר חלחול

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום גשר חלחול
      התנועה בגשר זה, העובר מעל כביש 35, חופשית בדרך כלל מלבד בדיקות פתע של החיילים הנמצאים דרך קבע בפילבוקס (מגדל השמירה) המאויש 24 שעות ביממה.

  • נבי יונס

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מקום המפגש של הכניסה המזרחית לחברון וחלחול וכביש 60.
       

לתרומה