אל נשאש, בית לחם, מת”ק עציון, נבי יונס, יום ג’ 2.3.10, אחה”צ
מת"ק עציון, 14:50: כשבאנו ראינו איש צעיר מחכה לחברו שנכנס 5 ד' לפני כן. בזמן שחיכינו הגיע מכונית גדולה עם שני אנשים שנכנסו במהרה ולאחריהם עוד מישהו שהופיע לפתע. הוא אמר – 'אל תדאגו אני מיד יוצא' ואכן תוך כמה דקות שלושתם יצאו וחזרו למכוניות. שאלנו את הצעיר אם חברו בא לקבל רשיון והוא אמר – שלא, שהוא קיבל הזמנה מהמודיעין. הוא הראה לנו הזמנה שגם הוא קיבל אבל למחר בעשר. לא היה לו מושג מה מטרת ההזמנה. לו עצמו אין רשיון מעבר והוא עובד באזור חברון.
צומת חבה, 16:00 : היו שם רק שני אוטובוסים לבנים שחיכו לנוסעים.
מחסום בית לחם, 16:25 : נעמדנו במקום הרגיל – ליד הקיר שמול המחסום. שומר של חברה פרטית ניגש אלינו ואמר שאנחנו מפריעות ושזה שטח צבאי סגור. אמירה זו הייתה כל כך אבסורדית שאנחנו נשארנו לעמוד. ארבע עמדות בדיקה תיפקדו ולמרות זאת אחת מהן הייתה עמוסה באנשים (רובם תיירים) שבאו מבית לחם. קבוצה גדולה של תיירים יפנים נכנסה לכיוון בית-לחם. השומר הפרטי דרש לראות את תעודות הזהות שלנו. אנחנו אמרנו שנראה אותן רק למפקד או לשוטר. הוא ענה שהוא כמו כל שוטר. ואז לפתע הוא הודיע על "תקרית" ואמר שאנחנו חייבות לעזוב. אנחנו כבר כל כך פקפקנו באמינותו שלא מיהרנו לעזוב. הוא סגר את הדלתות וקרא לשוטר שנזף בנו על כי לא צייתנו לשומר. נראה היה שה"תקרית" נסתיימה במהרה כי תוך דקותיים הדלתות נפתחו והפועלים השבים מהעבודה החלו להיכנס. אנחנו עזבנו כאשר עומס התנועה הסתיים. השומר שב ונזף בנו על כי הפרענו לו לטפל "באנשים המסכנים" (רחמה ליצלן…). הוא גם אמר שאין לו כלום נגד נשות המחסומים. ענינו לו שאם הוא לא היה אומר שטויות כמו "זה שטח צבאי סגור" היינו מתייחסות אליו ביתר רצינות. הוא הכחיש שבכלל אמר דבר כזה. אני חושבת שמרוב צעקות והתעצבנויות הוא באמת לא היה מודע למה שהוא אמר. ומה הייתה התקרית? – הם ראו איש חשוד רץ!
אל-נשאש, 07:15
נבי-יוניס, 08:15
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
מת"ק עציון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מקום זה בעל חשיבות רבה לפלסטינים משום שכאן מרוכזים שרותי ההיתרים של תושבי בית לחם והכפרים שמסביבה: הזקוקים לכרטיס מגנטי לאישור עבודה בישראל, לאישורי כניסה לביקור חד-פעמי בישראל לצורכי בריאות ודת, לאישורי משטרה שונים ועוד.
Natanya GinsburgFeb-23-2026מסביב למת”ק יש גדרות ברזל ועליהן רשת תיל דוקרני
-
נבי יונס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מקום המפגש של הכניסה המזרחית לחברון וחלחול וכביש 60.
-
צומת אל-נשאש
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת על כביש 60 ממנה נוסעים לפאתיה הדרומיים של אל ח'דר, לבריכות שלמה, לבית לחם - ולאפרת. עד 2015 מנעה חסימת בטונדות בצומת את המעבר של כלי רכב מדרום (מחברון) אל בית לחם ומשם לצפון הגדה ולהיפך, ובמקום התפתח שוק קטן שהחליף את השוק שהיה בצומת אל ח'דר עד לסלילת כביש 60. חברות צוות משטרה של מחסום ווטש היו מגיעות למקום כדי לקבל דוחות תנועה לתשלום (שנעשה בתחום ישראל בלבד) מפלסטינים ללא היתר מעבר לישראל. בדרך כלל אין במקום פיקוח צבאי או משטרתי.
מעודכן ליולי 2021
-