היום  הגעתי  למתקן  הבדיקה  אירתאח,  ליד  טולכרם,  ב- 04.15 עם צלמת שאיננה חברת מחסום ווטש.  גם  אתמול צילמנו הרבה. אלפי אנשים המתינו בשקט  לפתיחת הקרוסלות.  הם זיהו  אותי  ובירכו אותנו  ב"בוקר טוב",  "טוב  שבאתם",  "כשאתם פה  התור מתקדם מהר יותר".

הקרוסלות נפתחו  ב  04.25  והעבירו  כל  פעם  כ- 50  אנשים.  

היו שישה  מקרים  של אנשים שנפסלו  בבדיקות  ונשלחו  חזרה.  האחד  בשם  מסעוד, עם שיער שיבה, בערך בן 40, הוא נפסל כי במזון שהביא היה מילון  קטן.  במקום  לעשות  רנטגן  למילון שלחו אותו  בחזרה  הביתה.

 המקרה השני  היו 4 נשים מטולכרם שעובדות  בשדה תותים ברעננה . הן נפסלו בגלל זיהוי ביומטרי (טביעות  כף יד)  לא  תואם לקודם. טילפנו לקבלן שלהן שהבטיח להסדיר את העניין למחרת אך הן נשלחו הביתה והפסידו את יום העבודה.

האחרון היה בחור בערך בן 35  שנפסל בגלל מכשיר גילוח חד-פעמי קטן מפלסטיק  וקוצץ  ציפורנים. שניהם עברו את חיישני המתכת אך נפסלו על ידי הבודקים האישיים.

מדוע אסור להשאיר אותם וגם את המילון  במתקן ולאפשר לאנשים לצאת לעבודה ? הם קמו ב-02.00 בבוקר, המתינו שעות בתור ולבסוף מפסידים יום עבודה כי הבודקים לא מוכנים לאפסן את החפצים שנפסלו.

יש  לחלק  לנבדקים  דף  בערבית  המפרט  את כל מה שמהווה "סיכון לביטחון ישראל" שאסור להעבירו במחסום, כמו זיתים, מילון,  סוכר,  מים קרים,  קוצץ  ציפורנים,  וכו' .

עד  06.04  עברו לישראל רוב הממתינים  בתור. זה התרחש ללא דחיפות, צעקות, התעלפויות, או פציעות.  רבים העירו לנו כי זה בעיקר בגלל נוכחותנו.  הם ביקשו שנופיע שם כל יום,  כולל יום ששי.  רבים  מאלה  שעברו  את  הבדיקה  אמרו  לנו  שכל  חשיפה  לתקשורת  גורמת  לשיפור בתנאי הבדיקה.  הם  ביקשו  שנזמין  צוותי  טלוויזיה זרים במיוחד  מ"אל  ג'זירה"  כדי שיראו בעולם את מצבם.  רבים אמרו שהיו מעדיפים לעבוד  בגדה  אך  כיוון שאין שם די עבודה הם נאלצים מחוסר ברירה לעבוד  בישראל.

בשעה  06.04  נותרו  רק עשרות  פועלים  ממתינים,  אך קצב  פתיחת  הקרוסלות  הואט והן  נפתחו  רק  אחת  ל- 6  דקות (במקום  אחת  ל-2  דקות).  אחדים  מהממתינים סיפרו לנו על בעיותיהם וביקשו ייעוץ.  בחור  בשם א' בן 34  מכפר  עתיל ליד טולכרם סיפר כי לאחיו יש כרטיס מגנטי המתיר לו להיכנס לישראל אך השב"כ הישראלי מסרב  לתת לו אישור ואיננו מנמק זאת.  הוא  ביקש  שנברר מדוע.

מתקני  בדיקה אחדים משתמשים בקרינה כדי לסרוק את הנבדקים.  הם נסרקים גם בדרך  חזרה.  הנבדקים  מודאגים  שלקרונה  יש השפעה מסרטנת בפרט שהם נבדקים פעמיים ביום.  לעתים עוברים במתקן ילדים בדרכם לבקר אסירים בבתי-כלא בישראל.

לסיכום. שלושה ביקורים שערכנו במתקן צמצמו את סבלות הנבדקים בצורה ניכרת. הנבדקים עצמם אמרו לנו זאת.  לכן חשובות משמרות השחר היומיות  כל בוקר בכל מתקן בדיקה.