א-ראם, קלנדיה
ב-15:15 עדיין אין פקקי תנועה ב א-רם – אך כשאנו חוזרות לשם (ב-19:00) אנו רואות תורים אינסופיים של מכוניות והולכי רגל לשני הכיוונים. אנו שואלות את בני, מפקד המחסום, אם אין אפשרות ליעל את הבדיקות, למשל ע”י הוספת כוח אדם. הוא עונה שהעניינים מתנהלים בהתאם להוראות, ולפי דעתו, הכול 100%.בדרכנו לקלנדיה אנו מבחינות בבטונדות שמסמנות את חומת ההפרדה העתידה לקום לאורך כל הכביש. העבודות החלו בבוקר ובשלב זה מגיעות עד צומת ביר נבללה. המנופים עובדים במרץ רב.
15:45 קלנדיה: את המחסום מאיישים עדיין חיילים מכוח ההנדסה – המפקד הוא שחר. הבדיקות נעשות ביעילות ובנימוס. אחד החיילים דובר ערבית. כך גם לגבי בדיקת המכוניות בכיוון דרום. המתנדב הבודק מדבר ערבית שוטפת ומתייחס ביעילות ובאדיבות מופגנת לנהגים ולסבלים. בכיוון צפונה הבדיקות נעשות בצורה עניינית אך פחות יעילה. לאיש לא אכפת שאני עומדת צמוד לבודקים.עד כאן הכול סביר. אבל אז, בשעה 16:00, מגיעה הוראה מגבוה, שאין להעביר צפונה בעלי תעודות ת.ז. כחולות שאינם גרים בסביבה המידית. תוך זמן קצר נהיית התקהלות גדולה של ממתינים. רוני מתקשרת לנטע, העוזרת של המח”ט, לברר מה זה צריך להיות. נטע מוסרת שמדובר בטעות ושהיא תדאג לכך, שההוראה תבוטל. אך כשאני מטלפנת למג”ד אמיר, הוא מודיע לי שאכן ניתנה הוראה כזאת: מהיום אין מעבר לאזרחים ישראלים – ושעל מפקד המחסום להפעיל שיקול דעת. אכן, בסביבות 17:30 משתנה ההוראה, ורק לאזרחים ישראלים אסור לעבור. אחת החיילות (יש היום 3 – כולן נעימות ועובדות בצורה קורקטית – אך נראה שהן ממש סובלות מהעבודה שעליהן לבצע!) אומרת, שלפי דעתה, ההוראה ניתנה בגלל יום האדמה – כדי שפלסטינים ישראלים לא יתסיסו את האוכלוסייה ברשות הפלסטינית. ההשערה הזאת נראת לנו סבירה – ואנו תוהות, אם ההוראה הדרקונית תהפוך ללא רלוונטית למחרת. 4 מעוכבים מוחזקים מעל 3 שעות על הגבעה הסמוכה למחסום בתוך בור המוסתר ברשת הסוואה, כדי שהעוברים ושבים לא יוכלו להבחין בהם. החיילים אוסרים עלינו (בנימוס, אך בהחלטיות!) להתקרב למעוכבים, דבר שמקשה על המוקד להגנת הפרט להתערב במקרה הזה. רק לאחר נדנוד עיקש ומתממשך מצדנו, משתחררים המעוכבים בסופו של דבר ונשלחים חזרה צפונה. פלסטינים שעוברים במקום מביעים את דעתם בכעס על המקום המגעיל שבו מוחזקים כעת המעוכבים, ואנחו מסכימות, כמובן! שיטת הפעולה של שחר היא כעת לנסות לערב את המשטרה הכחולה, כשיש מעוכבים שנתפסים עוקפים את המחסום, בטענה שהם שבח”ים (פוטנציאלים)!ב-17:45 רס”ן עמרי מכבד את המחסום בביקורו. הוא אומר לנו שהוא המפקד של יחידת “המעבר” (הלשון “הנקייה” החדשה למונח “מחסום”) – הוא מראיין את שחר ארוכות, ואח”כ גם אותנו.
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-