א-ראם, קלנדיה. יום שני, אחה”צ. 30.1.06משקיפות ומדווחות: מיכל ז., ליזי ש. תקציר: החיילים נהנים לבדר עצמם במערכת הכריזה. נראה כי המחסום הפך לממלכה של אנרכיסטים במדים שעושים ככל העולה על רוחם…הם נותנים הוראות שונות לאותם אנשים בטון מזלזל, תינוקות נמחצים בקרוסלות המעבר ואיש לא חושב לתת לאימהות לעבור עמם דרך השער. מערכת הכריזה מחרישת אוזניים ובנוסף לזה החיילים צורחים.אין חוקים, אין מוסר, אין כבוד עצמי וכבוד מינימלי לעוברים ושבים……רק רוע שנוטף ואטימות מוחלטת…..”יא בת זונה, מזדיינת” צועק לעברנו חייל, מכל הלב….(רשמנו את מספר הג’יפ). א-ראםתנועה ערה של הולכי רגל ורכבים. אין מעוכבים ואנחנו ממשיכות הלאה לקלנדיה. קלנדיהכמו להגיע אל ממלכת האופל…..עצב, זוהמה, כיבוש…מעט דוכנים לפני הכניסה למחסום, אנשים נאחזים בכל פיסת אפשרות לפרנסה.בעלי המוניות מבכים את אובדן פרנסתם עם סגירת הכביש. הצבא הציב מחסום נוסף בקצה הכביש שממילא חסום למעבר רכבים.פנינו לבדוק את השער החדש ועל פנינו חלף ג’יפ צבאי שמתוכו נצעקה לעברנו קללה עסיסית שמיציה נסחטו ממיתרי קולו של חייל שטבול בשנאה: “יא בת זונה, מזדיינת”…מה הצבא עושה להם במחסומים? …כן, מאפשר להם לבדוק את גבולות שחיתות הנשמה….מסתבר, שהשער ננעל בשעה 16:00. אנחנו שואלות כיצד יכולים אנשים לעבור והשומר מצביע ואומר “מכל מקום, פתוח 24 שעות ביממה”, אלא שהוא מצביע על מעבר ברוחב של כ60 ס”מ.אנחנו חוזרות לכיוון מחסום הולכי הרגל. תורים ארוכים של אנשים.מה יהיה עם הביזוי של האוכלוסייה? הסבר אפשרי אחד: הצבא מתאמץ לייצר מחבלים, שונאים ורוע….והוא עושה זאת בהצלחה יתרה במחסום קלנדיה. במחסום הרכבים רוב האנשים איתם דיברנו, מרוצים מאוד מתוצאות הבחירות. יש להם תקווה.המתנה של כשעה וחצי בממוצע.הנהג יורד, פותח את תא המטען, חוזר לרכבו וממשיך אולי אל עבר המחסום הבא…כך רכב אחר רכב. פנים רכות של ילדים מפוחדים. אנשים עייפים. שגרת המתנה נצחית. בחזרה למחסום הולכי הרגל.החייל נועל אחת מאיתנו בכוונה בקרוסלה ומתבדח על כך בכריזה עם חבריו. לא יעזור, אנחנו כאן, אנחנו נשוב לכאן. אנחנו נראה, נתעד ונדווח…תור ארוך מאוד של אנשים. כל עמדות הבידוק עובדות. ארבעה לגברים ואחד לנשים.ממש לא יעיל. הנשים נאלצות להמתין זמן רב עם תינוקות בתור ענק.הגברים מורידים מעילים ועוברים בידוק קפדני, שנערך באופן מבזה ומשפיל. ביציאה, הקרוסלה נתקעת ואנשים רבים ממתינים עד שהחיילים מואילים לפתוח את השער.לאחר מכן, שוב נתקעת הקרוסלה, החיילים פותחים את השער אך לא מיידעים את האנשים הרבים שממתינים. אחת מאיתנו פותחת להם מבחוץ והם עוברים…א-ראם.החייל שואל אם יש לנו תסריך….!!!!????הוא לוקח את תעודות הזהות שלנו ובודק אותן במחשב….