כמה נורא לחיות בלי מים. כשאין מים לשתות, להשקות את הצאן, לשטוף את הטוסיק של התינוקת. איזה שלטון אכזרי גוזל את המים של תושבי השטח הכבוש, ומעביר אותם ברוחב לב לאנשיו, אלה שחצו את הגבול ופלשו לארץ השפע. ואל תראו את הבקעה מדברית, היא משופעת במי תהום שחברת מקורות גונבת-שואבת ומספקת למתנחלים, שיישוביהם ירוקי עד ומטופחים להפליא.

וכמה שנורא לחיות בלי מים, קשה לא פחות לראות את השכן עם המדשאות והממטרות ובריכות השחייה – עם המים שלך שנגזלו ממך. בעוד אתה חי במצוקת מיםקשה ונאלץ להביא לעצמך כמויות מצומצמות במכלי מים חלודים ומקרטעים ממקומות מרוחקים ומשלם עליהם הון כסף, שאין לו. כל פרנסתם על גבינות ובשר ותוצרת חקלאית שהם מוכרים בכמויות מצומצמות, ועכשיו בא הכובש האכזר ומונע מהם גם את המעט הזה, ומחרים להם את המיכליות העלובות ואת הטרקטורים הגוררים אותה! ומה התירוץ של שלטונות הכיבוש? ‘כניסה לשטח אש’ (גם אם בפועל הם חיים באותו “שטח אש”), או ‘כניסה לשטח אש לצורך עיבוד שטחי חקלאות’ גם בשבת  – יום שאין בו אימונים ולכן אמור להיות מוחרג מאיסור הכניסה; או ‘גניבת מים’. שטחי האש של צה”ל בתוך השטח העצום והריק של הבקעה סומנו והוכרזו דווקא מסביב ליישובים הפלסטינים כדי להקשות עליהם את החיים.

הערב בשמונה, בדרכנו הביתה, קיבלנו קריאה טלפונית: שלוש מיכליות הרתומות לשלושה טרקטורים מוחרמים עכשיו בצומת עין אל חילווה. חזרנו על עקבותינו ומצאנו חיילים רבים ואת הטרקטורים המיועדים להחרמה. גם הורי הנהגים היו שם. קור עז, 10 מעלות. האימהות פוכרות ידיים ומתחננות “תעשי משהו, תעזרי לילדים שלנו”.  
והשאלה: מה זה “גניבת מים” ? הם שאבו מים מנביעה טבעית קטנטונת שמצויה בלב היישוב הפלסטיני אום גמאל. שטח פתוח, ציבורי! אמר אחד מהם: “כבר שלושה ימים לא הבאתי מים ובכלל לא נסעתי בטרקטור”. ומי בדיוק גנב ממי? כל המים של בקעת הירדן נגנבו בידי חברת מקורות ונמסרים למתנחלים. אולי גם האוויר שהם נושמים גנוב?

וזו בכלל שיטה חדשה להעשיר את קופת המדינה (הבקעה), בואו ונמצא שלל תירוצים להצדיק החרמת ציוד ובעלי חיים ונאלץ את הפלסטינים לפדות  אותם בכסף רב. ת’ עיבד בשבת את אדמתו – הטרקטור הוחרם (‘שטח אש’ למרות שבשבת אין אימונים) .- 4376 ₪. ע’ נסע להביא מים – הטרקטור ומיכלית המים הוחרמו (9,000 ש”ח). הפרות של ע’ נתפסו לכאורה ליד הכביש ו- 14 מהן הוחרמו – 500 ש”ח לפרה (הן הוחרמו בכלל מחצר ביתו של ע’). א’ נסע בדרך היחידה שיש לו להביא מים והטרקטור והמיכלית הוחרמו (‘שטח אש’). במדידות שעשינו הוא לא היה כלל בשטח האש והצבא הבטיח לוותר אך משך אותו שלושה שבועות שבהם לא היה לו איך להביא מים! ולבסוף הקנס המקורי כן שולם – 9,000 ש”ח. נאמר לו שאם יערער על הקנס המקרה יועבר לוועדה וייקח הרבה זמן עד שידונו בזה. איך א’ יחיה בלי מכלית המים?

אז אמרו לי אתם. מדינה ישראל העשירה גוזלת 9,000 ש”ח יום אחרי יום מרועים עניים שאין להם מים ואין להם חשמל והם גרים באוהל דל? אין לכם כל בושה? על כבשת הרש שמעתם בשיעורי היהדות שמאביסים אתכם? איך אתם ישנים בלילה בכלל ?

נסענו גם לאורך כביש 90 ותיעדנו את בנייתה של גדר חדשה לאורכו, שתנכס את כל שטח האש 903 ושמורת הטבע אום זוקא – 25,000 דונם למאחזים הבלתי חוקיים של אורי ומנחם.

ביקרנו גם בחדידה ובמקחול. נאג’יה, אישתו של יוסף בהריון עם הילד ה-10 שלהם. ואילו בתה השנייה לומדת בחריצות לבחינות הבגרות.