חזרה לדף חיפוש דוחות

בוקר סביר בקלנדיה עם אורחים שיודעים לשאול

צופות ומדווחות: חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת), אורחים: שירה, בן ואמילי, צעירים מארה"ב שסולקו מתגלית
26/12/2018
| בוקר

הגענו לקלנדיה ב-5:30 לערך, לאחר שאספנו את האורחים שלנו. בחוץ חשוך וקר. בהתקרבנו לחניה ראינו גם הפעם אנשים מתקבצים סביב מדורות שהם מדליקים כדי להתחמם. הגענו לאחר התפילות הקבוצתיות.

בפנים אין כמעט תורים ו-5 עמדות הבידוק היו פתוחות. מוכר הבייגלה במקומו הרגיל, בפינת הסככה ניצב דוכן הפלאפל. ביום ראשון מוכר הבייגלה נעדר, כי היתה שמחה במשפחה של בעלי המאפייה במוצ”ש והם לא פתחו מוקדם בבוקר כרגיל. הקיוסק שניצב בד”כ בחוץ העתיק את מקומו למקום אחר.

למעשה היה בוקר סביר ביותר ויכולנו לעזוב עוד לפני 7, אבל התעכבנו בגלל האורחים, שרצו לראות את הסביבה ולצלם את המקום ואותנו. אחרי שהאיר השחר על יום אפרורי הלכנו איתם לכיוון מחנה הפליטים קלנדיה, לראות את המקום ואת הגרפיטי על החומה. חזרנו לכיוון המחסום והלכנו לכניסה לתחבורה ציבורית. לשם עבר הקיוסק ויש לו כעת בודקה משודרגת. איימן הסביר ששם הוא שולט גם על החניה (המגרש הפרטי שנמצא שם ובו חונים כיום בבעלות משפחתו). קנינו קפה ותה וחזרנו למחסום עצמו. השנה האזרחית עומדת להסתיים ולא נראה שהחלק החדש של המחסום עומד להיפתח בקרוב. הלוואי ונתבדה…

בפנים כבר היו מאבטחים, אך לא נראה שיש חייל מהמת”ק. בפועל לא היה צורך בפתיחת השער ההומניטרי, לאור מצב התורים. בשלב מסויים המאבטחים יצאו אל הסככה ומשם הלכו לכיוון מחסום הרכב.

האורחים שלנו הם בחור צעיר ושתי בחורות צעירות מארה”ב. הם הגיעו לארץ במסגרת פרוייקט תגלית, שלאחרונה מאפשר גם צעירים עד גיל 30 להצטרף, ולא רק בני נוער. תחילת הסיור בארץ עם תגלית היתה בנסיעה לצפון. לפי מה שסיפרו לנו, בדרך לשם ראו את חומת ההפרדה והם העלו שאלות על כך. התשובות שקיבלו היו כנראה חד צדדיות והם שאלו אם תהיה במהלך הסיור הדרכה מאוזנת שתציג גם נקודות מבט אחרות. מארגני הסיור (ומן הסתם גם המממנים) לא אהבו זאת. לכן, כאשר חזרו לת”א זרקו אותם, פשוטו כמשמעו, מהתכנית. העמידו בפניהם ברירה לנסוע מייד לנתב”ג וחזרה לארה”ב, או – אם הם רוצים להישאר בארץ – לקחת את חפציהם ולעזוב, ואז עליהם לדאוג לעצמם למגורים וכלכלה ולשלם בעצמם על כרטיס הטיסה חזרה. הטענה היתה שהם הפרו את החוזה שלהם עם תגלית, אך כשהם שאלו מהו בדיוק הסעיף שהפרו לא זכו למענה. הם בחרו להישאר ולנסות לגלות בעצמם פנים אחרות בארץ, וכך הגיעו אלינו.

אחרי שבע הצטרפנו לאחד התורים הקצרים. הסתבר שתגלית גם לקחו מכל הקבוצה את הויזות (זה הפתק הקטן שמקבלים בכניסה לישראל, ותיירים צריכים להחזיר אותו ביציאה). הבטיחו להחזיר להם את הויזות אמש, אך לא החזירו. מנסיוננו כבר ידענו שזה עלול להוות בעיה. לכן עברתי אני ראשונה ואחרי שתי הבחורות. אותי העבירו מייד אך להן אמרו שבלי הויזה לא יוכלו לעבור. אמרנו  שהם שכחו את הויזות בבית. לאחר התייעצות ביניהם אמרו החיילים שאין מה לעשות, הם לא יכולים לעבור ושמישהו יביא להם את הויזות. אז הם גם נזכרו שאני צריכה להראות להם תג של מחסום וואטש, אז הראיתי את התיק…

אנחנו כבר יודעות איך להתמודד עם מקרים כאלה – עוברים ברכב ממחסום חיזמה. משם עוברים המתנחלים, ושם בעלי חזות יהודית אינם נבדקים. אז האורחות חזרו אחורה אל חנה והאורח ואני עברתי כדי להביא את הרכב. בינתיים בחזרה בסככה הגיע אשה בכסא גלגלים עם מלווה. אמרו להם שיבואו לפתוח עבורם את השער ההומניטרי. חנה צלצלה לחמ”ל וגם לה אמרו שיבואו. המלווה אמר לה שהם כבר רגילים לכך ואכן באים לפתוח, אך לפעמים הם מחכים הרבה זמן עד שזה קורה.

מחסום ג’בע אחרי א-ראם היה מאוייש, אך לא מעכבים את המכוניות משני הכיוונים. למזלנו הדרך עד למחסום חיזמה היתה פנויה וגם מצב הפקקים אחריו היה סביר. בדרך חזרה למרכז העיר הודיעו לאורח שלנו בדוא”ל שביטלו לו את הביטוח הרפואי שהיה דרך תגלית… נקווה שאכן יחזירו להם את הויזות כדי שיוכלו לממש את תכניתם לבקר בערב בבית לחם המוארת והחגיגית בתקופה זו של השנה. חנה הזמינה אותם לארוחת בוקר בביתה למחרת.

 

 

  • מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • .
      מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע,  כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
      בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
      גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח  A (האסור בכניסה לישראלים).
      המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.

      (נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.

      (פברואר 2020):   בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים  וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.

      (מעודכן לפברואר 2020)

       

      מפת מחסומי צפון ירושלים
      Apr-18-2023
      מפת מחסומי צפון ירושלים
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
      Tamar Fleishman
      Jun-8-2025
      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
לתרומה