א-ראם קלנדיה, יום שני 28.6.04 בוקר משקיפות ג’ודי ש., ג’ודי א. וטליה א.ס. (מדווחת) 6:30 א-ראם “תכתבו תנועה דלילה” צעק לעברנו אחד החיילים שכנראה קורא את הדוח”ות ואכן תנועה דלילה וזורמת. עמדנו מעבר לכביש ולא התקרבנו. צוות מג”ב הכולל חיילת העבירו את כל הולכי הרגל ללא מעוכבים תוך בדיקת תעודות זהות ורישום חלקי, רק של הצעירים.לקחנו טרנזיט לקלנדיה, בדרך התרשמנו מן הכביש החרוש והטור האינסופי של לוחות בטון המונחים מוכנים להצבה. איננו צוות קבוע לקלנדיה לכן השינויים מרשימים אותנו: כיכר תנועה במקום הדוחק והבלגן שהכרנו, המוניות הממתינות למעלה והכביש הפתוח לכיוון מערב.אין בסטות בצד הדרומי. מוכר הביגלה מתלונן שלא מרשים לו למכור.בצד הצפוני אנו מבחינות בכמות גדולה במיוחד של חיילים. מסתבר שיש ביקור קצינים המג”ד סא”ל אושרי, סרן איתם ועוד מספר קצינים עומדים בשטח המחסום, מעירים, מארגנים. פטרול מסתובב כל הזמן בין החלק הדרומי לצפוני. מספר חיילים מסתובבים בנשק בהיכון בזוית 45 (לפני 10 ימים, מסבירים לנו היה מקרה של תפיסת חומר נפץ וגם תקיפת חייל ע”י פלשתינית).בין החיילים גם 4 חיילי משטרה צבאית, מספר חיילות ומתנדב. אחת החיילות ביררה אם אחת מאיתנו היא ליה, מאחר וקראה את “חורף בקלנדיה”. בסה”כ התור בן שלושת הנתיבים קצר, האנשים מתקדמים אחד אחד, עוברים בגלאי ואח”כ ניגשים לבדיקת תעודות. כולם עוברים ללא הבדל גיל ומין. גם תור המכוניות זורם. בשיחה נינוחה עם המג”ד מסתבר שרק אנשים מאזור שכם לא יכולים לעבור כאן, וכנראה שהם יודעים זאת ואיש לא מנסה. הכל מתנהל בשקט וסדר. המג”ד פנה אלינו מיזמתו, מכיר את מחסום ווטש, מודע לבעייתיות של המחסומים, מביע הסתייגות מהפעלת כוח מיותרת נוסח פיזור ההפגנה בשבת ונראה שניתן לפנות אליו במקרים מיוחדים. 8:30 חזרה בא-ראם 2 חיילים ניצבים במסלול המכוניות לכיוון צפון, מדי פעם בודקים מוניות ועולים לסרוק אוטובוסים. מוניות הרוצות לפנות פרסה מורשות לעשות זאת דרך פתח צר במחיצות הפלסטיק. 9:00 אנו עוזבות.