ביקור בעיריות קפין, זיתא ודיר אלר’וסון
 

מטרת הסיור הייתה פגישות מעקב ובירורים בנושא היתרי עבודה במרחב התפר.

8:00 – פגישה עם ג’ תומא, ראש עיריית קפין, וע’ האחראי על הבריאות וההיתרים במועצה.
לדבריהם מאז  הסתיימה השביתה של המת”ק הפלסטיני במאי הוגשו 350 בקשות להיתרי עבודה במרחב התפר. מתוכן אושרו 13 מהבקשות בלבד בחודש יולי ו-10 נוספות בחודש אוגוסט.

רוב הבקשות האחרות סורבו, כשהסיבה היא שבעלי הקרקע צריכים לצרף לבקשה תעודת טאבו בלבד המוכיחה את בעלותם על הקרקע, ואלו צו ירושה מהוריהם בעלי הקרקע המקורי לא יתקבל עוד.

זאת הרעה משמעותית – אם עד היום המת”ק הישראלי אישר היתרים לבקשות בהם צרפו החקלאים צווי ירושה בהם מופיעים שמות הבנים והבנות, הרי שמאז מאי נשללת אפשרות זאת. על הבנים והבנות הרשומים לבצע העברת בעלות של הקרקע על שמם בלשכת קמ”ט רישום מקרקעין במנא”ז בקדומים, תהליך שעלותו כ-10,000שח (דמי עו”ד ותשלום על העברת בעלות) ונמשך כשנה.

התוצאה היא שחקלאים רבים ובני משפחתם הראשוניים, שעד היום עיבדו את אדמת משפחתם כי בעל הקרקע המקורי נפטר, אינם יכולים לקבל עוד היתרים, ומספר החקלאים העובדים בחלקות אדמתם הולך ומתמעט, ויש אף חלקות שבהם לא נותרו חקלאים לעבדן כי תוקף כל בעלי ההיתרים פג.

בנוכחותנו טלפן ראש עירית קפין לנהאיה במוקד להגנת הפרט, ונאמר לו שבנים ובנות של בעל הקרקע שנפטר  יכולים לקבל היתרים על פי צווי ירושה ואין הם צריכים להוציא תעודת טאבו על שמם,  אך עליהם לפנות בתלונה למוקד באופן ישיר כי המוקד מטפל בתלונות באופן פרטני .  

בשיחת ברור נוספת שנערכה עם עירית מהמוקד להגנת הפרט בהמשך השבוע היא אישרה זאת, אך ציינה שאם  הבנים והבנות יורשי הקרקע מבקשים לקבל היתרים עבור בניהם – נכדיהם של בעלי הקרקע המקוריים שנפטרו, עליהם לציין בטופס הבקשה תעסוקה חקלאית במרחב התפר ולא חקלאי במרחב התפר (הביורוקרטיה הישראלית אינה מכירה בזיקה המשפחתית!). היא הדגישה שיוכלו לפעול רק אם הסירוב להיתר יתקבל מהמת”ק הישראלי. אם הטופס הוחזר ישירות מהקישור הפלסטיני בבקשה להעביר תעודת טאבו במקום צו ירושה, מבלי שהעבירוהו למת”ק הישראלי, הם מנועים מלפעול.

ראש העיריה הוסיף וציין שהאישורים צריכים להינתן לשנה שנתיים ולא למספר ימים. חשוב מאד שהאישורים יינתנו תוך 3 שבועות בגלל המסיק הקרב.

ניסינו למצוא מה משותף לחקלאים שקיבלו את ההיתר. מסתבר שיש לחדש את היתרי הטאבו מדי שנתיים לכל היותר, ולכן בקשות להן צורפו  תעודות טאבו מ-2015/16 לא אושרו. כל אלה שקיבלו היתרים חידשו את רישום הטאבו ל-2017, אלא שהדבר יקר-500 ₪ (300 עבור החידוש+200 ₪ נסיעה לקדומים).

10:00- פגישה עם מ’ ראש מועצת זיתא ,סגן ראש העיר והמזכירה.

ממאי הוגשו מעל ל-100 בקשות לחידוש היתרים. מתוכם אושר רק מספר מועט של היתרים. הרוב נדחו. כ-70 מבקשות  החקלאים, שקיבלו לאורך השנים מאז הקמת הגדר ב-2003 בקשות לעיבוד אדמתם במרחב התפר כשהעילה המסומנת  בטופס המוחזר היא: הקרקע נמצאת מחוץ למרחב התפר.

לטענתם של חברי מועצת הכפר מספר אנשים מתוך ה-70 לא הספיקו לסמן את אדמתם בתקופה בה נעשה הרישום טרם הקמת הגדר, ועל כן עליהם היה להזמין מודד כדי לסמנה. אלא שהבאת המודדים נתקלת בקשיים כי פעמים רבות לא ניתן היתר או ניתן ליום אחד בלבד בו המודדים המעטים עסוקים או אינם יכולים להגיע. אנשי המועצה אמרו שהם יעבירו בקשה דרך הקישור הפלסטיני להיתר עבור מודד לתקופה ארוכה יותר כדי שיוכל למדוד עבור כל החקלאים שבקשותיהם נדחו בעילה זאת.

אלא שבו-זמנית הם סיפרו על הבעייתיות שהם צופים בגין 2 התנסויות :
*חקלאי שלפני כשנה כשקבל דחייה כזאת, פעל להבאת מודד והביא מפה המאשרת את המצאות אדמתו במרחב התפר, והגיש בקשה נוספת לעיבוד אדמתו לפני חצי שנה עבורו ועבור פועלים, ופועליו קיבלו היתר בעוד בעל הקרקע נדחה שוב בעילה שהקרקע נמצאת מחוץ למרחב התפר. הדבר בטיפול המוקד.

*שלושה  יורשי קרקע – שתי בנות ונכד הגישו בקשות להיתר. רק הנכד זכה בהיתר, ואילו בנות בעל הקרקע נדחו בעילה שהאדמה אינה במרחב התפר.

הם הוסיפו  וספרו על קושי של חקלאי נוסף – החקלאי רכש קרקע  במרחב התפר מחקלאי אחר לפני 10 שנים בחוזה מסודר, אך לא רשם אותה בלשכה בקדומים בעלות בגין המחיר הגבוה שיש לשלם לרישום – כי העלות נקבעת על פי מעריך ישראלי והיא זהה למחיר הקרקע ששלם ואין בידיו סכום זה. במשך 10 שנים קיבל חקלאי זה  היתר להגיע לאדמתו ואלו בשנה האחרונה בקשותיו מסורבות.

11:30 – פגישה עם ב’ הפקיד האחראי על  ריכוז היתרים בעירית דיר אלר’וסון.

גם כאן כמו בקפין הוא התלונן כי בקשות מוחזרות כאשר מצורף להן צו ירושה ודורשים מהיורשים להוציא היתר טאבו. הוא ביקש מאתנו לבדוק את הנושא ונתן לנו העתקי מספר בקשות לבדיקה.

כמו כן ציין שבעית חוכרי הקרקע לא נפתרה – עדיין בקשות חוכרי קרקע למרות הכתוב בקפ”ק מסורבות, וכן אין היתרים עבור פועלים. רק 2 חקלאים בלבד שלהם חממות זכו להיתרים עבור פועליהם .

כל הבעיות שעלו מעלו תהיות רבות ודורשות המשך תחקיר יסודי יותר שימנע את הבעיות והשלכותיהן  הנוצרות כאשר החקלאים אינם מצליחים להגיע לאדמותיהם במרחב התפר ולעבדן לפרנסתם ולשמירת זכויותיהם על אדמותיהם.