בירושלים האלימות גואה, רוב מחסומי הכניסה לעיר סגורים
בירושלים חיים 360,000 תושבים פלסטינים, 39% מאוכלוסיית העיר. מאז טבח שמחת תורה המצב בעיר מתוח והאלימות גאתה. הסתה יהודית ברשתות מתפשטת ללא תגובה, בשכונות חיכוך כמו שייח ג’ראח בוצעו פעולות נקמה נגד פלסטינים, והיו מקרים של תקיפה ושל גירוש פלסטינים ממקומות ציבוריים. 9 פלסטינים נהרגו בעימותים עם שוטרים ומג”ב.
רוב מחסומי הכניסה לעיר נסגרו למעבר, כך שתושבי השכונות הירושלמיות המופרדות בחומה מנועים מלהגיע לירושלים לעבודה, ללימודים, לקבלת טיפול רפואי . כמו כן, הוראות פיקוד העורף אינן מפורסמות בערבית ואינן נגישות לתושבים הפלסטינים. השכונות אינן מוגנות כלל בפני מתקפת טילים ורקטות.לא מוצבות מיגוניות ניידות.
למרות ההגבלות הקשות על כניסה לעיר העתיקה – העימותים עקב מניעת הכניסה לתפילת שישי באל אקצא הסתיימו במהירות יחסית. ארגוני דו קיום עירוניים העצימו את פעילויות ההרגעה בשיתוף עם גורמים בעיריית ירושלים (המידע באדיבות עמותת עיר עמים).
דיווחים טלפוניים משכונות פלסטיניות בירושלים, 16.10.23
- שיחה עם נ’, מנהל בי”ס בג’בל מוכאבר [שייכת לירושלים], מתגורר בשכונת שיח’ סעד, שטח B, המופרד בחומה מכפר האם: מחסום שיח’ סאעד נסגר מיד בשבת 7.10. עוברים בו מאז רק בעלי מקצוע רפואיים מקומיים שעובדים בירושלים ושיש יש להם תעודה כחולה, וכן בעלי תעודה כחולה בעלי היתר רפואי ספציפי שנבדק. אין מעבר לאחרים.
בסוף השבוע דובר על התחלת לימודים ב-17.10 במסגרת המדיניות העירונית לבתי הספר בעיר (התנאי הוא ממ”ד/ים המכילים את כל התלמידים), מנהלים, מורים ותלמידים הגיעו מוקדם בבוקר למחסום אך במחסום לא ידעו עם מותר להעבירם. נ’ פנה לקצין המת”ק והוא הבטיח תשובה, שלא הגיעה… הצעתי לו להתקשר לדובר העיריה או ללשכת ראש העיר ולשאול האם המדיניות זהה לזו שבירושלים המערבית. ניהאד הביע צער על דרך הפעולה של חמאס. המזל הגדול של שיח’ סעד הוא שאין מתנחלים בסביבתם.
- שיחה עם כ’, ממחנה שועאפט, שכונה ירושלמית מעבר לחומה: המחסום פתוח לסירוגין לבעלי תעודות כחולות בלבד. אין מעבר תלמידים לבתי הספר בירושלים. מעבירים את כלי הרכב טיפין טיפין. האשפה נערמת, וכל לילה יש כניסת כוחות ביטחון למחנה. אמבולנסים רק גב אל גב עם הסהר האדום.
מחסום ענתות, מחסום מעבר לישראלים בלבד, המוביל לכביש 1 ולירושלים, הפך למחסום למעבר יהודים בלבד. אין מעבר לתושבי ירושלים הפלסטינים.
כ’ בטוח כי פעולת החמאס התבססה על שיתוף פעולה פנימי מהצד הישראלי. לא ייתכן אחרת. אולי בשל כך הוא לא מביע אמפתיה.
ג'בל אל-מוכבר (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שכונת ג'בל מוכאבר היא שכונה במזרח ירושלים, במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. בג'בל מוכבר חיים כ-30,000 תושבים על 1,010 דונם, התושבים סובלים מצפיפות והיעדר שטחי מגורים, ובשכונה ישנה תופעה של בנייה בלתי חוקית. בכפר חמש חמולות עיקריות המונות כמה מאות משפחות.
.בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.
בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי – א-סוואחרה אל-ע'רבייה. גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.
בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה תוכננו כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. אך באפריל 2025 בהוצגו להרחבתה. הדירות שווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית. לצד שכונת נוף ציון מקודמת תוכנית להקמת שכונת נוף זהב בשטחי המדינה בשכונת ג'בל מוכבר. גם בתוכנית זו מתוכננים אזורי מגורים ומלונות לתיירים, הוקצה מקום להקמת בית כנסת, אך לא להקמת מסגד.
בימי האינתיפאדה השנייה ואחריה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:ב-6 במרץ 2008 הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה; ב-18 בנובמבר 2014 פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים, תושב ג'בל מוכבר ביצע פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. המחבל נהג עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב, לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכליבמזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה, אך בעקבות מלחמת 7 באוקטובר 2023 הואצו הריסות הבתים.
מעודכן לאוגוסט 2024להוסיף על ניתוק שכונת שיח' סאעד ועל ההריסות הרבות בימי מלחמת עזה 2024
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat Tueg16/10/2023ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Jun-16-2025ירושלים מאוחדת
-