בית איבא, בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש’ 19.7.08, בוקר
השעה 06:30 ואנו שוב עוזבות עיר מנמנמת ומרוצה מעצמה על מנת לצאת "להרי החושך" של הכיבוש שאינו נגמר. ושוב אנו שואלות את עצמנו – לשם מה? הרי לא נשנה דבר במציאות הנוראה הזו. אבל הצורך לצאת ולדווח חזק מאתנו – אסור להפסיק כי אחרת מי יספר על "הכלום השגרתי" הנורא שראינו היום.
נסענו לקלנדיה לאסוף את האורחת שלנו. מגרש החניה כמעט ריק ומעבר המכוניות עושה רושם כי כולם עדיין ישנים. גם בליל אין תנועה, אבל לעומת זאת יש כביש מרוצע שמנדנד את המכונית בחוזקה.
זעתרה:
לא עצרנו כי המקום היה שומם. בתור מצפון לדרום עמדו שלוש מכוניות וממערב למזרח לא הייתה אף מכונית. גם בתור הולכי הרגל המחפשים תחבורה דרומה לא עמדו אנשים. החלטנו להמשיך לבית איבא.
בית איבא:
כולנו לא ביקרנו בבית איבא מזה זמן וראינו את "מרקם החיים" החדש במקום. היום לא הייתה פעילות במחצבה והאויר היה כמעט נקי מאבק. התור בכניסה לשכם היה קצרצר וגם ביציאה משכם השתרך תור קצר. המעבר הממוצע דרש כעשר דקות מן הצעירים ופחות מזה מהמבוגרים. לכאורה הכל שפיר, המחסום אפילו לא מזוהם כמו בעבר והכביש סלול – אז למה אנחנו מרגישות מנוצחות? הכיבוש התקבע לו, החליף "חולצה" ורק נעשה נורא יותר ויותר. הכל מסודר ומאורגן, ומשאיר רושם כי מתכוונים להישאר שם לנצח. נזכרנו בשבתות אחרות שהיינו שם לפני שנים – מאות אנשים, הרבה רוכלים והרגשה כי הפלסטינים לא נכנעים לכיבוש. עכשיו – זוועה עצובה!
בית פוריכ:
מגרש החניה ריק, אפילו אין מוניות ממתינות ואין תור. מתחת לסככת "בית הקפה" יושבים כמה גברים, שותים קפה ומספרים בדיחות. עכשיו עונת התאנים וקיווינו שאנו לא היחידות שקנינו כמה קילו היום. המחסום כמעט ריק, והמעבר מכל הצדדים מהיר.
מפקד המחסום ניגש לשוחח אתנו. שאל לשלומנו ושאלנו לשלומו. הוא התלונן שהוא נמצא במקום כבר 24 שעות והוא עייף. שאלנו אותו לשעות פתיחת המחסום (את התשובה כמובן ידענו לפני כן) ומה קורה בלילות. הוא מצידו הסביר שאין בעיה והוא נותן ליולדות ולחולים לעבור "אם הם לא משקרים". זקפנו אוזניים –"כן", הסביר המומחה לרפואה, "הייתה כאן אישה שעשתה ככה (עכשיו מדגימים) ואני מיד הבינותי כי היא עושה את עצמה ובכלל לא בהריון. בדקתי אותה והיה לה כר על הבטן וכמובן לא נתתי לה לעבור". "אתה גם גינקולוג?" שאלנו, וכתשובה קבלנו מבט שרצה להבהיר לנו שאנחנו בהחלט לא ב"עניינים".
להוכחת המוסריות של המחסום הוא סיפר לנו כי יש אפילו נקודה הומניטרית. חדר מיוחד למרגישים רע. שוב זקפנו אוזניים ושאלנו האם ניתן לבקר בחדר הזה. "לא, כי יש בו ציוד צבאי, וחוץ מזה החיילים ישנים בו בלילה" "באמת" אמרנו "האם זה לא נשמע מוזר שאין אפשרות להשתמש בחדר ההומניטרי הזה?" בקשנו/לחצנו לראות את החדר – אך "אני מפקד המחסום" ולכן הוא המחליט ואת החדר "המדהים" הזה לא זכינו לראות.
את הרועים ראינו רק ממרחק גדול מאד בקרבת הכפר – האם צה"ל הצליח סוף סוף להתענות להם עד כדי הרחקתם מן האזורים שבהם עוד יש מעט מרעה?
חווארה:
עוד מחסום כמעט ריק – הכל כמובן יחסי. המעבר מהיר – ובסוף הדרך מתלבשים ופונים איש לדרכו. הכלבנית "העוקצנית" עייפה מאד וגם כלבה מעדיף לשבת בצל ולעצום עיניים. העובדה הזו מזרזת מאד את מעבר המכוניות. הכל כאילו על מי מנוחות – את הכיבוש הזה כבר לא ניתן לצלם. זר לא יבין זאת – ביטוי שלמדנו בקושי רב לאורך השנים במחסומים.
מיד בבואנו פגשנו פלסטיני משוחח עם החייל הבודק את המכוניות הנכנסות לשכם ובידו נייר כלשהו. ניגשנו לעזור ולשחרר את החייל הבלתי מבין ל"עבודתו". הסתבר כי מדובר בסוחר המנוע כניסה לישראל. בידו מכתב, שהוא חשב שמקורו במינהל האזרחי, אך למעשה היה "מכתב תחנונים" חלש ביותר שכתב לו עורך דין משכם. לשמחתנו הייתה אתנו דוברת ערבית וניסינו להסביר לאיש את הבעיה. בסופו של דבר נתנו לו את מספר הטלפון של סילביה. מי יודע כמה שילם האיש המיואש לעורך הדין שלא עשה עבורו מאומה , אולי אפילו הזיק לו. בתנאים אחרים היינו ודאי פונות ללשכת עורכי דין להגשת תלונה כנגד עורך הדין הלז – אבל בכיבוש?! וכבר אמרנו שהכיבוש משחית?!
לפני שעזבנו ניגש אלינו פלסטיני לבוש בגדי חג, דובר עברית צחה. הוא נפגע לפני 12 שנים בתאונת עבודה בחדרה ומאז הוא מנהל קרב אבוד עם הביטוח הלאומי וחברת הביטוח. אחרי שהקשבנו לדבריו הבינונו כי המקרה "גדול" עלינו ושלחנו אותו לעו"ד תמיר בלנק בתקווה כי הוא יוכל לעזור לו בהליך הערעור שהוא רוצה לקיים. חזרנו לירושלים ב – 12:45.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית איבא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פעל משנת 2001 ועד 2009 כאחד מארבעת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - בית פוריכּ ועוורתא ממזרח וחווארה מדרום. מחסום להולכי רגל בלבד, בו נכחו חברות מ. וו. יום יום מספר שעות בבוקר ואחה"צ כדי לתעד את אלפי הפלסטינים המחכים שעות בתורים ארוכים ללא מחסה בחום או בגשם, כדי לצאת מעיר המחוז לכל מקום אחר בגדה. ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, הוא בוטל, ללא זכר, ומבלי שנוצר שינוי לרעה במצב הביטחוני.
Neta EfroniJun-4-2014Beit-Iba checkpoint 22.04.04
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-