חזרה לדף חיפוש דוחות

בית איבא, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב’ 8.9.08, בוקר

צופות ומדווחות: יהודית ק. וחנה ב. (מדווחת)
08/09/2008
| בוקר

 
 
זעתרא:
מעט מאד תנועה למרות השעה המוקדמת (07:30). את המחסום מאיישים אנשי מילואים. בודקים בעיקר תעודות.
בחור ישראלי ניגש לבקש עזרתנו. הוא מעסיק שלושה פלסטינים. יש לו ולהם את כל האישורים הנדרשים. כאשר הגיע למחסום עבר במסלול לישראלים (שהוא קרא לו המסלול ל-VIP פלסטינים!) ונעצר ע"י החיילים שלקחו לו את תעודת הזהות (הכחולה) והודיעו לו כי יעכבו אותו לשלוש שעות. הוא מאד כעס – "מה זה אני יהודי וישראלי ולוקחים לי תעודה ומענישים". הסברנו לו את "חוקי" הכיבוש והשארנו אותו לטפל בעניניו בכוחות עצמו.
 
בית איבא: (08:45)
מעט מאד תנועת הולכי רגל. לכיוון שכם בעיקר סטודנטים ותלמידים. שתיים שלוש אימהות עם תינוקות על הידיים. שתי משאיות עברו במהירות וגם שאר תנועת כלי הרכב מהירה מאד. ההסבר היחיד הוא כי ברמאדן אנשים מצמצמים את פעילותם מאד. הקיוסקים היו סגורים. גם הנגריה נפתחה רק סמוך לעזיבתנו.
 
חווארה: (10:00)
מחסום כמעט ריק. תנועת מכוניות מועטה מאד ומגרש החניה לא מלא. הנהגים התלוננו מאד – חודש קשה הרמאדן, למרות שהעסקים לא פורחים גם בשאר ימות השנה.
 
נשים בכחול לבן:
הפעם הופיעו בשתי מכוניות. האחת הקטנה של הגברת עם הכובע השחור והשניה מכונית סטיישן 4X4 שגררה אחריה טריילר. נעצרו בתוך המחסום ומן המכונית הגדולה יצא גבר ענק ממדים שחיבר חוט חשמל לעמדת החיילים ופתח קיר אחד של הטריילר ונוצר קיוסק. הגבר עמד בפנים והחיילים ניגשו לחלון לקבל את הנדבות.
הרבה חיבוקים והסתחבקות. פרט למטורפת היו אתה עוד 4 נשים והגבר בקיוסק. לחיילים חילקו שוב את הדף המשמיץ אותנו ודגלונים – הפעם לבנים. החלה ריצה זריזה ממקום למקום עם הכיבוד והשתיה. חיילים עזבו את "משמרתם" ורצו לקיוסק המאולתר לזכות בכל טוב.
אחרי שכולם אכלו ושתו הגיע  תורנו. המטורפת עם הכובע ניגשה אלינו והתחילה בהשתוללות. אנחנו החלטנו מראש כי לא ניכנס לשום דין ודברים ובכך עמדנו בגבורה. לא הוצאנו מילה מפינו. לעומת זאת היא נתנה הצגה מלאה. קללות (נאציות, מטורפות, מנוולות וכדומה) ושעור "בהיסטוריה" ובעובדות החיים. אח"כ התחילה לבעוט בקיר מימין ומשמאל אלינו. כמו ילד בהתקף עמוק. אח"כ ירקה על הקיר (טוב שלא עלינו). אח"כ שוב בעיטות וגידופים. בינתיים הופיעה התגבורת – הגבר הנהג ניסה "בנועם" לשכנע את יהודית על מעשי הפשע שלה. כאשר האנגלית לא השפיעה ניסו בעברית – וכשהוא התייאש הופיעה עוד אחת וקיללה. כמובן צולמנו מכל הכיוונים. המטורפת עם הכובע נזכרה שפגשה בי בארוע שבו תפסו לכבוד חברי הכנסת ילד "עם צינורות" שהיה בבית כעבור כשלוש שעות. מיד נזכרה שאני אשמה ומעודדת את המחבלים. "זכויות אדם – תסעו להודו ותעשו שם לזכויות אדם" "הם לא בני אדם" וכד'. כל המחזה הזה לקח כשעה. החיילים כמובן נהנו מאד – מ"צ אחת אפילו הרגישה צורך לחבק את בעלת הכובע, אבל הפלסטינים בצום, לא צחקו בכלל. כשעזבנו הם טרחו להסביר לנו כי ראו את הכל ושמעו ושהם נאציות. היתה לי הרגשה שהם פחדו שיעונה לנו רע.
טארק המת"קניק היה הקצין היחיד שאנחנו ראינו. הוא עמד מנגד וכמובן לא התערב. כאשר הודענו לו שנתלונן עליו הוא נבהל וכאשר הנשים עזבו  ניסה להסביר לנו "את עובדות החיים" – למה החיילים שונאים אותנו ואוהבים את ההן. ההסבר היה מיותר – אנחנו לא נולדנו היום (לצערנו). התכוונו לנסוע לבית פוריכ – אך היות והמטורפים היו בדרכם לשם החלטנו ב-12:00 לחזור הביתה. 
 
 

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית איבא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פעל משנת 2001 ועד 2009 כאחד מארבעת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - בית פוריכּ ועוורתא ממזרח וחווארה מדרום. מחסום להולכי רגל בלבד, בו נכחו חברות מ. וו. יום יום מספר שעות בבוקר  ואחה"צ כדי לתעד את אלפי הפלסטינים המחכים שעות בתורים ארוכים ללא מחסה בחום או בגשם, כדי לצאת מעיר המחוז לכל מקום אחר בגדה. ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, הוא בוטל, ללא זכר, ומבלי שנוצר שינוי לרעה במצב הביטחוני.

      Beit-Iba checkpoint 22.04.04
      Jun-4-2014
      Beit-Iba checkpoint 22.04.04
  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
לתרומה