בית איבא, יום חמישי, 04/05/06 בוקרמשקיפות: הדסה, אסתי, רותי (מדווחת)אורחת: טליה8:45 בית-איבאבסככת המעוכבים צעיר. החיילים אומרים שקבלו הוראה לעצור אותו והם מחכים שיבואו לקחת אותו. (משטרה? צבא?) לדברי מפקד המחסום הם עצמם לא יודעים מדוע הוא נעצר.הוראות הסגר חוזרות על עצמן גם כאן. תושבי נפות גנין וטול כרם מנועים מלהכנס לשכם. (גברים ונשים). בכוון ההפוך, משכם, גברים בגילאי 15-30 לא מורשים לעבור. מקרים הומניטרים וצוותים רפואיים מורשים לעבור.שתי סטודנטיות מאירתח וטול כארם (סטודנטיות לצרפתית), שאמורות להבחן היום בשעה 10:30 בבוקר, מבקשות את עזרתינו. מפקד המחסום אומר שהן היו צריכות לגשת למתק ולבקש אישור מיוחד לבחינה ואז היו יכולות לעבור.? האמנם? הסטודנטיות מסבירות למפקד שזו בחינה שנתית עם טפסים המגיעים מצרפת וגם האינפורמציה הזו לא משנה את רוע הגזירה. החיילים במחסום מתעניינים במה שאנחנו כותבות ומבקשים שנשאיר להם כמה דוחות העוסקים בבית איבא.10:00 – ביציאה מבית איבא, לפני צומת שבי שומרון כביש 57/60, אנחנו עוצרות על יד קבוצת גברים שיושבת על תלולית עפר לצד ארבעה רכבים. הם מספרים שאתמול הם נעצרו בערב בשעה 20:00 כשניסו לעקוף את אחד המחסומים. מפתחות הרכבים ותעודותיהם נלקחו ונמצאים אצל מפקד המחסום. מפקד מחסום הפתע (צנחנים), מאשר את סיפורם ואומר שהם מוכרים להם ומנסים כל יום לעקוף את המחסומים ולכן הוא מעניש אותם. התקשרנו למפקדת מחט שומרון דיברנו עם דובר צהל שהבטיח לטפל בעניין. שני נהגים ישראלים שהגיעו מאשקלון עם ציוד למחצבה מחכים מארבע לפנות בוקר ולא יכולים להכנס למחצבה כי אחד המעוכבים הוא מנהל המחצבה שמפתחותיו נלקחו. שער המחצבה נעול והם מבקשים את עזרתינו. אין עם מי לדבר.10:30- בדרך חזרה, במחסום ענבתא שיירה של כ-30 מכוניות. התקבלה התרעה שגורמת לעצירת התנועה לחלוטין. התור מסתבר עומד כבר כשעה וחצי. מגיעה תגבורת של חיילים ונאמר לנו שתוך עשר דקות המחסום יפתח שוב.בדרכנו חזרה, לפני גבארה מחסום פתע נוסף ע”י א-ראס.