בית איבא, יום שני, 27.2.06, אחה”צמשקיפות: מיכל א’, זהבה ג’, יונה א’ (מדווחת)color=red>14:45 – אנחנו מגיעות למחסום הולכי הרגל. מעוכב אחד בתוך המכלאה. גבר מבוגר מספר שבא באוטובוס ומסר את התעודה שלו עם כולם ויצא. החיילים טוענים שניסה לברוח ולכן העבירו את הפרטים שלו לבדיקה. חייל שמציג את עצמו כמפקד המחסום מבקש את מיכל לא לצלם. מיכל מבטיחה לו שלא תצלם חיילים אך הוא מתעקש שהמחסום הוא שטח צבאי ואסור לצלם. אנחנו אומרות לו שיש לנו אישור לצלם והוא מבקש לראות את האישור. מתנהל ויכוח והחייל מסביר לנו ארוכות למה אסור לנו לצלם. כמובן טיעונים בשם הביטחון. כעבור כמה דקות הוא מגייס לטובת העניין קצין בדרגת סגן שמציג את עצמו בשמו ומסביר לנו את הסכנה שבתיעוד מצולם של המקום מבחינה ביטחונית ומבקש שלא נצלם. 15:00 – מצטרפים שני מעוכבים למכלאה. שני צעירים מקלקיליה שנכנסו בבוקר לשכם בלי בעיה כדי לתקן את המכונית ועכשיו בדרך הביתה מעכבים אותם כי אין להם אישור. אנחנו שמות לב לבקרה אלקטרונית על דלת הברזל במכלאה.הנכנסים לשכם נבדקים ביסודיות ע”י חייל. בחור צעיר מחזיק שקית קטנה עם קפה. החייל מבקש למשש את השקית כדי לוודא את תכולתה. 15:10 – שני הבחורים המעוכבים מקלקיליה משוחררים. המ”צ בתוך הבודקה משעשע את עצמו בצעקות והערות לעוברים. הוא שואל בחורה צולעת: “למה את צולעת? מה קרה?” מזמין את הבחורים בצעקת תהל ולבחורות תהלי ולאחר שאחת הבחורות הראתה לו תעודה הוא אומר לה “רוחי, אבל לאט”15:20 – אנחנו מזכירות למפקד המחסום את המעוכב שיושב כבר במכלאה יותר מחצי שעה. החייל מסביר לנו שהבחור עוכב ב 8:00 בבוקר וברח להם ורק לפני חצי שעה הוא שוב נעצר ועכשיו הוא בבדיקה. 15:35 – המעוכב משוחרר.15:40 – איש מבוגר כבן 60 יצא במכוניתו משכם לכוון קלקיליה. הוא נכנס לנתיב נסיעה לא נכון. החיילים בקשו ממנו להחנות את המכונית ולהיכנס למכלאה.לשאלתנו, קיבלנו הסבר ממצא (ביטחוני כמובן) ממפקד המחסום. פתחו נתיב אחד לנסיעה רגילה ליוצאים משכם. נתיב אחר הועידו לרכבים הומניטאריים ואישים (VIP) והנתיב השלישי מיועד לנכנסים לשכם. כאשר רכב רגיל מנצל את הנתיב ההומניטארי הוא הופך למטרד ביטחוני. ולכן האיש מעוכב. 15:50 – שחררו את המעוכב בליווי נזיפה: “בפעם הבאה …”