בית לחם, תקוע, ואלאג’ה
בית לחם, תקוע, ואלאג’ה, יום שלישי, 1.3.05, בוקר צופות: יהודית א., נטע ע., ליליאן ל, שלמית ב. (מדווחת) שורה תחתונה: ניתן כיום לפלסטינים לנסוע ללא מעבר מחסומים מחברון לבית לחם בכביש המפותל דרך תקוע. “כביש ליברמן” מתקדם. 6:30 מחסום 300 בהגיענו למחסום שני חרדים מברכים אותנו בחיוך ושואלים אם אנחנו מ”בצלם”. אין מעוכבים.כ-20 ממתינים למעבר. החיילים עורכים רישום של כל תעודות הנכנסים, פעולה המאריכה את זמן ההמתנה באופן משמעותי. אנחנו מתעניינות אצל אחד העוברים כמה זמן המתין הבוקר – הוא שולף טלפון סלולרי ובוחן את הצג: 47 דקות. חברו מוסיף שאכן, מדי בוקר ממתינים בין 30-60 דקות. במחסום המנהרות נקודת בידוק של מג”ב בכיוון דרומה. המחסום מהצד השני של הכביש, מאויש על ידי הצבא, מוריד רכבים פלסטינים לבדיקות. אל-ח’דר אין צבא. לא התעכבנו. מחסום אפרת לא מאויש. מחסום נוקדים (זעתרה) (למרגלות ההרודיון) לא מאויש. הנקודה הזו עקרונית משום שפירושה שפלסטינים יכולים לנסוע מחברון לבית לחם מבלי לעבור במחסומים. לשאלתנו למה ממשיכים לנסוע דרך אל-ח’דר נענינו כי כאן מדובר בנסיעה של 70 ק”מ (במקום 50), וכי הכביש כאן יותר משובש. לוקח כ-20 דקות מזעתרה לבית סחור. שלט גדול מזהיר בעברית “כניסה רק לכוחות הביטחון”. בסמוך בסיס צבאי וג’יפים מסיירים. לדברי סטודנט הממתין במקום, כשלושה חודשים המחסום לא מאויש, אם כי יש מחסומי פתע מדי פעם. סיפר כי בלילות מתנחלים יורים לעבר עדריהם.להפתעתנו אתר ההרודיון מתוחזק היטב, שומר בקופה, ומדבקות לשמירת הניקיון.נוף מרהיב מלמעלה. מזרחית לכביש 60 חותכים בנוף השקדיות הפסטורלי בולדוזרים הסוללים כביש בין נוקדים להר חומה, המכונה “כביש ליברמן” מסיבות ברורות. תלמידות מנופפות לנו לשלום מאוטובוסים חולפים, תרנגולות משוטטות, שקדיות וכלניות. בפניה למצד שמעון/פני קדם/ שיעיר – ערמות פסולת לצד הכביש מעידות על מחסום שהוסר. 8:40 בית ג’אלה כ-10 מכוניות ממתינות לעבור לצד הפלסטיני. המספר יכפיל את עצמו בחצי שעה הקרובה. חיילים מהנח”ל ומג”ב מספרים כי הכניסה חופשית לכל המכוניות הפרטיות, למכוניות עם מספר ישראלי נושאות אישורים, ולמוניות רק מבית לחם.זוג במונית מבקש לעבור. האשה זקוקה לרופא. אולם החיילים מורים להם לרדת ולהחליף מונית לאחר המחסום, וכדי להבטיח זאת לוקחים מהנהג את תעודת הזהות. רכבים נוספים הממתינים לצד המחסום – רכב ביטחון מאבטח את קורא המונים של מקורות. מנהל בית הספר “HOPE” שבסמוך למחסום מזמין אותנו לביקור. ואלאג’ה סמוך לבית התחתון בכפר פגשנו משפחה שדיברה איתנו בלבביות, וארחה אותנו במרפסת ביתם. שמש אביבית, שזיף פורח, תה מרוה מתוק – כמה נעים להתמכר לדיבורים על שלום על רקע התפאורה הזו. תוכן השיחה עמד בניגוד בולט לאווירה:אבי המשפחה ואחיו הם בני משפחות שגורשו מואלאג’ה ב- 48′, שם כיום מושב עמינדב. והם רואים כיצד הם עומדים לאבד את אדמותיהם פעם נוספת. האב עבד כנגר ואומן פסיפסים בתל אביב שנים רבות. עקב המצב אינו עובד יותר. כך גם בנו, שעבד בבניין בישראל כמה שנים. הבן והבת הצעירים גרים בבית, מדי פעם הולכים ללמוד במרכז מחשבים שמפעילה הרשות בבית ג’אלה. הבת חוזרת שוב ושוב על כך שהיתה רוצה ללמוד, אבל “אין כסף”. השכונה התחתונה נקראת ח’לתי-סמק (על שם האדמה האדומה במקום). האדמות סביב הכפר שייכות לתושבים, אלא שהגדר המתוכננת עתידה להפריד אותם גם מהאדמות, וגם מבית הקברות שלהם. נאמר להם כי יצטרכו לעלות למחסום בפתח הכפר, כדי לרדת לעבד את האדמות. מתוכנן להסלל שם גם כביש ומנהרה. השכונה העליונה בכפר המכונה עין-אל-ג’ווייזה (Gweiza-Ein-el) תיכלל בתחום ירושלים. כיום היא מסופחת לירושלים, למרות שלתושביה ת.ז. פלשתינאיות. במועצת הכפר נמצאת מפה שקיבלו עם התואי. מגיע קרוב משפחה עם מסמכים מ-2003 (צו תפיסה ת/44/03 עזר לעיון הציבור). המסמכים כוללים תצ”א עם אזור תחום באדום (תואי שכנראה השתנה בינתים), בחתימת גדי אייזנקוט. מספרים כי עו”ד איתן פלג מטפל בענייני עין-אל-ג’ווייזה. כנראה שמאז תחילת הטיפול המשפטי לאחרונה התנכלויות מג”ב לתושבי הכפר פחתו משמעותית. קרוב משפחה ממעלה הכפר מראה לנו מסמך משפטי המעיד כי ב- 28.12.2004 הוחרם רכבו לשלושים יום, כיון שהסיע פלסטיני (הוא עצמו) ברכב ישראלי (האוטו שלו). במשפט שנערך אמר לו השופט הצבאי כי הפרדוקס הזה הינה “בעיה שלו”, והרכב נסגר במחסום 300, ולא נתנו לא להוציאו ולו שעה לפני המועד. במסמך נכתב כי נתפס כאשר הוא מסיע בניגוד לסעיף 12 א (ג) לחוק הכניסה לישראל וכי “לפיכך הנני להודיעך כי בתוף סמכותי לפי ס’ 12 א (ג1) לחוק הכניסה לישראל התשס”א ” השימוש ברכב אסור לשלושים יום. “הרכב הורד מהכביש באיסור שימוש מנהלי עקב יסוד סביר לחשד שבוצעה באמצעותו עבירת הסעת שוהה בלתי חוקי”.
אל-ח'דר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60 (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.
-
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Raya YeorDec-18-2025חברון - יוסרי ג'אבר וחלק ממשפחתו
-